הבוקר, התיר לפרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את גזר דינו של הנאשם, יליד 1950, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות המין החמורות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן (שלא במסגרת הסדר טיעון לעונש), כלפי הצעירה בבנותיו, ילידת 2002
מעובדות החלק הכללי שבכתב האישום המתוקן, בהן הודה, עולה, כי הנאשם ניהל בעבר מערכת זוגית עם א.ב, ולהם שני ילדים משותפים, ביניהם הקטינה, ילידת שנת 2002, אשר התגוררה בבית אמה ביחד עם אחיה, בעוד הנאשם התגורר בביתו שלו, בנפרד מהם. בין השנים 2014 ועד למועד מעצרו, ה- 3.12.19, ביצע הנאשם בבתו הקטינה מעשים מיניים, ללא הסכמתה, במספר רב של הזדמנויות, במקומות שונים ובתדירות שהחלה בפעם בשבוע והגיעה לשלוש פעמים בשבוע (!!!!)
בשבוע שעבר גזרו שלושת השופטים סגן הנשיאה אריאל ואגו, השופט אלון אינפלד והשופט אריאל חזק על הנאשם 13 שנות מאסר וחייבו אותו בתשלום פיצוי למתלוננת בסך 125,000 ₪, שישולם תוך חצי שנה ממיום מתן גזר הדין.
בית המשפט ציין, כי הפגיעות שפגע הנאשם והנזקים שגרם, ישאירו צלקות לאורך כל חייה של הנערה הצעירה, בתו. על כן, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נקבע מתחם ענישה הנע בין עונש חמור מאוד לעונש חמור עוד יותר, כמפורט בגזר הדין. הוזכר גם כי מצבו הבריאותי של הנאשם הוא בעל משקל משמעותי ביותר, שכן לקה בשבץ מוחי, כי אינו מתפקד כתמול שלשום, וכי נדרש לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות בכלא. ברי, כי נאשם שמצבו הבריאותי מוגבל, מתקשה יותר, הרבה יותר, בעת ריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח מאשר אדם צעיר, חסון ובריא.
תמונה מתוך pixabay
