המשבר הקואליציוני בין ראש העיר לשלושת סגניו: השקט שלפני הסערה?

מה קורה בקואליציה של ד״ר יחיאל לסרי?

לפני כחודש, החל משבר קואליציוני הכי גדול ומשמעותי שידעה הקואליציה מאז תחילת הקדנציה. תחילתו של המשבר החל בוודאי קודם לכן, אך מבחינה פומבית-ציבורית, תחילתו בכך שסגן ראש העיר שמעון-סניה כצנלסון הוריד מסדר היום של ועדת המשנה לבניין עיר את נושא ה״רי-ווי״ בכיכר אילן רמון בסיטי, למורת רוחו של ראש העיר. ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי, החל בפרויקט רי-ווי עוד בשנת 2016 ברחוב הרצל. הפרויקט הינו בבת עיניו של ראש העיר, שמאוד מאמין בו על אף הביקורת הציבורית והמקצועית שקיבל ממבקר המדינה. מבחינת ראש העיר, תקיעת מקלות בגלגלי ה״רי-ווי״ הינה בבחינת משבר אמון קשה מאוד וספק רב אם אי פעם האמון בין השניים, לסרי-כצנלסון, שגם ככה היה מהוסס בשנתיים וחצי האחרונות, ימשיך.

לצד משבר ה״רי-ווי״ נכנסה ההצבעה השנויה במחלוקת של אלי נכט לתפקיד סגן ראש העיר. כצנלסון עשה כל שלאל ידו על מנת שנכט לא יכהן כסגן ראש העיר. כצנלסון, המתקרב לגיל 80,] רואה את החסרונות שבו לעומת יריבו הפוליטי נכט, שהוא צעיר ומביא עמו רעננות ויצירתיות. כצנלסון הבין, כי מינויו של נכט לתפקיד סגן ראש העיר מציב אותו בעמדה מאוד בעייתית בבחירות 2023 ולא נגזים אם נעריך, כי זה המסמר האחרון בארון הפוליטי של כצנלסון.

מי שהצטרף לכצנלסון בהחרמה של ההצבעה של נכט לתפקיד היה ממלא מקום ראש העיר אבי אמסלם. אמסלם, שלא שמענו ממנו הרבה בשנתיים וחצי האחרונות, החליט לזקוף את ראשו ולא להגיע להצבעה, ביחד עם ארבעה חברי סיעתו. למעט חבר מועצה אחד מש״ס, הרב מני אזולאי, איש ממפלגת ש״ס לא התייצב להצבעה על אף שראש העיר עסק בכך באופן אישי והבהיר חזור והבהר, כי חשוב לו לעמוד בהסכמים הקואליציוניים מול אלי נכט.

מאז, הדלפות לאמצעי התקשורת סיפרו על משבר חריף בקואליציה ואף ציפייה של ראש העיר, כי סגניו כצנלסון ואמסלם יתפטרו מתפקידיהם. לאחרונה, אף הוחלט למנות את מנכ״ל העירייה אילן בן עדי להיות בועדת המכרזים, לכאורה, מעל ראשו של סגן ראש העיר הרב יחיאל וינגרטן.

באופן הזה, המשבר הקואליציוני מחריף ועלול להגיע לכדי רוב מוחלט של חברי אופוזיציה, אם וכאשר יחליטו לעבור לאופוזיציה. קלושים הם הסיכויים שאכן כל חברי הקואליציה שנמצאים במשבר אכן יעברו לאופוזיציה משום נקודות החולשה שקיימות בשלטון המקומי: כלי פיקוח מצומצמים מדי על ראש העיר ועל עובדי העירייה; שליטת ראש העיר בדרג המקצועי; שליטת ראש העיר במשאבי העיר והמשאבים המצומצמים העומדים לרשות חברי המועצה.

מצד אחד, אילו יחברו כל חברי הקואליציה הנוגעים במשבר יחדיו, עשויים הם לייצר רוב נגד שיהיה בעייתי מאוד לראש העיר לנהל את העיר (ש״ס- 6, כצנלסון- 6, אגודה- 4, אופוזיציה- 5 ביחד כולם: 21) רוב של מעל שני שליש מועצה (!). מצד שני, היכולת של חברי מועצה מהאופוזיציה להשפיע השפעה כלשהי על ציבור בוחריהם היא קטנה מאוד, אם בכלל ואיש מבין חברי המועצה בקואליציה לא יתנדב לוותר על מעמדו כסגן ראש העיר בשכר.

בינתיים, בכירים בעיריית אשדוד מדווחים על שקט יחסי בקואליציה ואולי אף ניסיונות לרדת מהאילנות הגבוהים שעליהם טיפס כל אחד מהצדדים. בדיוק כפי שטענו כאן ב״אשדוד היום״ שיקרה לפני מעט יותר משבוע, כשהמשבר, על פניו, עוד היה בשיאו.

הוותיקים במערכת הפוליטית העירונית יודעים, כי ברגע שמשבר פוליטי כלשהו מתחיל, הסיכוי של הצד החלש יותר שאיננו בשלטון להחלץ ממנו ללא פגע הוא קלוש ביותר. ולכן השקט הקיים – יתכן כי הוא למראית עין או על מנת ״להרדים״ את הצדדים למשבר או למנוע מצב של איחוד בין הצדדים.

בל נשכח, כי הנציגים העירוניים של הסיעות הגדולות מונחים ומיוצגים על ידי הפוליטיקאים ברמה הארצית. אבי אמסלם של ש״ס על ידי הרב אריה דרעי; הרב יחיאל וינגרטן על ידי הרב יעקב ליצמן; שמעון-סניה כצנלסון על ידי אביגדור ליברמן. הכוחות הפוליטיים החזקים ברמה הארצית בוודאי ירצו לשמור על כוחם בעיר החמישית בגודלה בארץ ולא יאפשרו למשבר הקואליציוני להחריף עד למצב של יציאה מהקואליציה. נתון נוסף הוא הקמת הממשלה החדשה שהותירה את דרעי ו ליצמן מחוץ לקואליציה וגם ככה מצבם הפוליטי מאתגר בימים אלה.

אז מה יהיה?

השערה של מערכת ״אשדוד היום״ היא שהאמון לא יחזור להיות כפי שהיה אך הצדדים ימשיכו את עבודתם עד סמוך לבחירות 2023, או אז בוודאי צפויות לנו הפתעות גדולות.

תמונה ראשית מתוך pixabay