סיפור חייו ומותו של החייל נתן אֶלְבָּז שעוטר בעיטור המופת

רחוב נתן אלבז ברובע ו׳ מאכלס משפחות רבות והוא רחוב מרכזי ברובע. לא רבים מכירים את סיפורו של שם הרחוב והחייל נתן אלבז ז״ל. פרויקט מיוחד לרגל הקריאה לאתר את בני משפחתו

נתן אלבז (17 באוקטובר1932 – 11 בפברואר1954, י"ז בתשרי ה'תרצ"ג – ח' באדר א' ה'תשי"ד) היה חייל צה"ל שהקריב את חייו למען חבריו בקפיצה על רימון. על הקרבתו עוטר אלבז בעיטור המופת.

הבוקר, בתכנית הבוקר של רינו צרור בגלי צה״ל, יצאה קריאה לאיתור בני משפחתו של נתן אלבז ז״ל. לכל מי שהכיר או יודע את מקום הימצאם, מוזמן להפנות למערכת ״אשדוד היום״ דרך ״צור קשר״.

סיפור חייו של החייל נתן אלבז ז״ל (מתוך אתר ״יזכור״ של משרד הבטחון)

בן מסעוד ורחל, המתיחסים לשלשלת רבנים ידועי-שם. נולד ביום י"ז בתשרי תרצ"ג (17.10.1932) בצפרו שבמרוקו. אחד מחבריו מספר, כי עוד בשנת 1948 רצה לעלות לארץ במסגרת עליה ב' אלא שהוריו עיכבו בעדו. לבסוף, בשנת 1951, עלה בידו לעזוב את הבית כשהוריו לא ידעו אנה פניו מועדות. עד כה ועד כה קיבלו הוריו מכתב ממנו מישראל. 
בינואר 1952 גויס לצה"ל. ביום ח' באדר א' תשי"ד (11.2.1954) עסק בפירוק-רימונים באהלו בתור תפקיד שהוטל עליו ותוך כדי כך הופעל אחד מהם. בהרגישו, כי סכנה צפויה לחבריו הנמצאים בקרבת-מקום, מיהר להתרחק מהם בריצה כשהוא לוחץ את הרימון לחזהו – וכך מצא את מותו. 
מעשה-גבורה בלתי-רגיל זה צוין לשבח על-ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין. 
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. 
ביום-העצמאות תשי"ד הכריזה התאחדות עולי צפון-אפריקה בישראל במעמד שרים, חברי-כנסת, נציגי-צה"ל וקהל רב, על הקמת מועדון וספריה בירושלים להנצחת-שמו. נתן אלתרמן הקדיש את אחד משיריו ב"הטור השביעי" לזכר "החייל אלבז". שש שנים אחרי נפלו ניטע בדימונה גן-ציבורי על-שמו. על שמו הוקם מחנה צבאי "מחנה נתן" הסמוך לבאר שבע. רחוב על שמו קיים באשדוד, ברובע ו׳.

במהלך תחקיר ב-2017 עודכן, כי צל"ש הרמטכ"ל הומר לעיטור המופת.

המשורר נתן אלתרמן כתב שיר לזכרו ב"טור השביעי". להלן אחד מבתי השיר:

רַצְתָּ חִישׁ, בְּלִי עֲמֹד, כְּאִלּוּ
אֲחַזְךָ הַטֵּרוּף כִּי עַז.
רַצְתָּ חִישׁ וּפָנִים הֶאֱפִילוּ
כִּפְנֵי אִישׁ הַפּוֹרֵץ לָבוֹז בַּז.
כֹּה מִהַרְתְּ לָרוּץ שֶׁאֲפִלּוּ
הִצְטַדֵּק לֹא הִסְפַּקְתָּ, אֶלְבָּז.

משפחתו של אלבז עלתה לישראל בשנת 1962, כשמונה שנים לאחר מותו.

יהי זכרו ברוך!