היום (שלישי), תתכנס ועדת המשנה לבניין עיר ותדון, בין היתר, בבקשה אשר הוגשה על ידי חברת 'יחד הבונים התחדשות עירונית' והעומד בראשה איציק חדד, אשר הורשע בפלילים רק לפני מספר חודשים, על פי הודאתו.
אם חשבנו שזה מוגזם, מהיום, ככל הנראה, התכנית תהפוך למציאות. התרגלנו לעובדה, כי באשדוד קיימות תכניות שאפתניות למדי של קבלנים, אשר מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות והדבר טוב, מבורך ואכן מקדם את העיר. אבל האם חברי וועדת המשנה לבניין עיר נותנים דעתם למחסור הקיים כבר עכשיו במבני ציבור? בשירות לציבור? האם נותנים את דעתם חברי הוועדה המכובדים לעובדה, שבמצב בו הם מאשרים בנייה רוויה, הם מחויבים לדאוג למבני הציבור כבר עכשיו? בטרם המבנה יקום כעובדה מוגמרת? מערכת "אשדוד היום" ריכזה בעבור חברי הוועדה והציבור הרחב את הנתונים אודות הפרויקט הגדול של מר חדד. חובה לקרוא ולשמור.
הבקשה של חדד לחברי הוועדה היא איחוד וחלוקה של מגרשים במתחם שפירא באשדוד ברחוב חיים משה שפירא 2,4,6 ברובע ד'. מדובר בחלק מהיערכות הקבלן חדד לקראת פרויקט פינוי-בינוי במקום.
רקע:
בתאריך 29/9/14 אושרה תכנית, שמטרתה הייתה חידוש המרקם העירוני ברובע ד', לאורך שד' הרצל, תוך קביעת זכויות והוראות בניה עבור 324 דירות במקום 72 הקיימות , וכן קביעת ייעוד חזית מסחרית, זאת במסגרת של הליך פינוי- בינוי. אחת מהוראות התכנית הינה הכנת תכנית איחוד וחלוקה, לצורך הכנת תצ"ר.
האם התכנית נותנת את הדעת על מצוקת הדיור ממנה סובלים בעיקר הזוגות הצעירים בעיר?
רק 50 מתוך 324 הדירות המבוקשות תהיינה קטנות. כלומר באחוזים רק 15% מכלל הדירות. המשמעות היא מעט מאוד דירות קטנות ונגישות לזוגות צעירים אשר אין בידיהם ממון רב לרכישת דירות גדולות.
המצב הקיים היום בשטח המבוקש:
שלושה בניינים שעל פי התכנית מיועדים להריסה. ההמלצה של מהנדס העיר בגדול היא לאשר את התכנית.
הוראות בינוי כפי שהוגשו:
תותר בניית שני בניינים בני 34 קומות מגורים כל אחד מעל לקומת הקרקע ומעל לקומות החניון התת קרקעי (עד 4 קומות).
האם יש מוסדות ציבור שייתנו מענה לתוספת הדירות הגדולה?
ההצעה היא 2 כיתות גן ובית כנסת. האם זה ייתן מענה ל-324 בתי האב הצפויים להתגורר בפרויקט? בהתחשב בעובדה, שמדובר על תוספת משמעותית ביותר של דירות ועובדה נוספת שגם במצב הנוכחי כיום אין מענה מספק של מוסדות ציבור, התשובה לשאלה זו מוטלת בספק רב.
בניינים גבוהים – יש; מוסדות ציבור – פחות
צילום תדמית מתחם שפירא: יח"צ
השאלות שחייבים לשאול
ככלל, פרויקט פינוי-בינוי הינו מבורך ותורם תרומה משמעותית לעיר בהתחדשות ובבניה לזוגות צעירים. במקרה של פרויקט זה, כפי שאנו נחשפים לתכנון שלו היום, כמעט ולא יהיו בו דירות נגישות לזוגות צעירים שזו להם דירתם הראשונה, הואיל וכמות הדירות הקטנות בפרויקט קטנה באופן יחסי ומהווה רק 15% מכלל הדירות המוצעות בו.
עם זאת, טוב יעשו חברי וועדת המשנה לבניין עיר, אם ישאלו את היזם איציק חדד מספר שאלות חשובות וידאגו להעביר את התשובות דרך אמצעי התקשורת לציבור הרחב, כפי שהם מחויבים לעשות:
- האם הדיירים אשר חתמו ואישרו את ביצוע הפרויקט פינוי- בינוי יודעים שמי שצפוי להוציא אל הפועל את הפרויקט הוא הקבלן איציק חדד באמצעות החברה "יחד הבונים התחדשות עירונית", בראשה הוא עומד?
- האם מוסדות הציבור אשר עתידים להיבנות, לפחות על פי התכנית המוגשת, יספיקו לכמות הדירות הגדולה שעתידה להיבנות? בתי ספר, מרפאות, מתנ"ס או בריכה ציבורית – מראש לא על סדר היום, במקרה הזה ואלה נוספים לפער הקיים בכולם כבר היום, במצב הנוכחי. מאות דירות עתידות להיבנות במקום – האם מישהו חשב על בניית בית ספר יסודי? תיכון? גינה ציבורית? מתנ"ס?לא על פי התכנית המוצעת.
- האם הדיירים הנוכחים בבניינים הקיימים יקבלו ערבות מלאה לקבלת ביתם בבוא העת ועל פי חוזה? ידוע, כי פרויקטים מסוג פינוי-בינוי כרוכים בביורוקרטיה רבה וסבוכה ומעבר לציפייה הקיימת למתן ערבות מלאה לדיירי הבניין הקיימים, יש ציפייה מהרשויות להקל ככל שניתן על הקבלן ולמנוע סרבול עתידי.
- האם קיים לפרויקט ליווי בנקאי?
- כמה זמן צפויות להמשך עבודות הבניה של הפרויקט? היכן יתגוררו הדיירים הקיימים בזמן הבניה?
הקבלן איציק חדד – תקציר הרשעות מהחודשים האחרונים:
לפני מספר חודשים, הודה איציק חדד, הבעלים של חב' 'יחד הבונים התחדשות עירונית' בשתי עבירות של סיוע להפרת אמונים. את חדד ייצגו עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד אילן שדי. במקרה הראשון, מדובר בסיוע להפרת אמונים של סגן ראש העיר לשעבר מר עמרם כנפו. על אף שטענו, כי לדעתם כנפו היה זכאי לבצע עבודות פרטיות בהיותו חבר מועצה, בכל זאת החליט איציק חדד להודות בעבירה זו.
האישום השני המיוחס לחדד, מתייחס ליצחק דרי, חבר מועצת העיר לשעבר, גם כאן סיוע להפרת אמונים. כאן מדובר, לטענת עורך הדין, כי מר דרי נתן הלוואה לחברת יחד הבונים, שבבעלותו של איציק חדד. ההלוואה הזאת, כך נטען, הוחזרה ושולמה באופן מלא, באופן שקוף ונרשם בספרי החברה.
למרות שהכל נעשה בשקיפות החליט איציק חדד לסיים את התיק הזה ולהודות בעבירה של סיוע להפרת אמונים, גם במקרה הזה.
עבירה נוספת בה הודה איציק חדד היא לפי סעיף 217 לפקודת מס ההכנסה, לפיה אי מסירת פרטים כנדרש לרשויות המס. גם כאן הודה חדד בעבירה זו.
כאשר הוגש כתב האישום, בוצע חילוט אגרסיבי ללא הגבלת הסכום לקבלן איציק חדד, כך לפי עורך דינו. בנוסף, הייתה עצירה כמעט מוחלטת של פעילות החברה, צ'קים החלו לחזור, החילוט התייחס גם לחשבונות המימון של הבנק שמימן את הפרויקט. עוד ציין עורך דינו, כי איציק חדד לא יכול היה אפילו היה להשתמש בפנגו, כי עצרו את ההוראה שמימנה את החניה.
לבסוף, איציק חדד התנצל בזו הלשון: "אני מאוד מצטער על כל המעשים שיוחסו לי ואני מזדהה עם מה שהמייצגים שלי אמרו".
החלטה זו התקבלה ב28 בספטמבר 2017.
בגזר הדין, החליטה השופטת כך: 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות בעבודות באגודה למען העיוור באשדוד מתאריך 19/11/17.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שהנאשם לא יעבור על עבירות כמו אלה אשר הורשע בהן.
קנס כספי בסך 2,050,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים החל מ-15/1/18. עם השלמת תשלום הקנס, תשחרר מדינת ישראל את הנכסים שנתפסו במסגרת הליכי הביניים.
תגובתו של איציק חדד:
"היום נכנסת בקשה לתכנית, שהכותרת שלה איחוד וחלוקה בהסכמת בעלים – תכנית זאת מהווה תנאי סף להוצאת היתר על פי תכנית (תב"ע) שאושרה בשנת 2014. אין קשר לשאלתך ולהליך התכנוני המבוקש היום. ולשאלתך – מי שבודק וקובע על פי קריטריונים מה הצרכים של כל פרויקט טרם אישורו – זאת המחלקה האסטרטגית בעיריית אשדוד אשר קבעה ששתי כיתות גן ובית כנסת נותן מענה נאות לפרויקט – קביעה זאת ניתנה בהליך טרם אישור התכנית – להערכתי בשנים 2012-2013 והיא מעוגנת בתכנית שאושרה בשנת 2014. המעורבות שלי בפרויקט הינה משנת 2016 ואילך".
