לא רק מחווה סמלית: משלחת ישראלית בראשות פנטהון אספה-דויט, מבכירי המנהלת העירונית לקידום יוצאי אתיופיה באשדוד, שבה מביקור באתיופיה עם שורת הישגים והסכמות לשיתופי פעולה• בין הבשורות: חנוכת שדרה מרכזית על שם אשדוד בעיר התאומה באהיר-דאר, השקת מכון לחקר יהדות אתיופיה באוניברסיטת גונדר וקידום תוכניות לשימור אתרי מורשת יהודיים• לצד ההתרגשות והגאווה, המבחן המשמעותי יהיה בתרגום ההישגים גם להזדמנויות ממשיות עבור קהילת יוצאי אתיופיה באשדוד
יש רגעים שבהם שמה של אשדוד חוצה גבולות ומקבל משמעות גדולה הרבה יותר מהקשר בין שתי ערים. ביקור עבודה קצר באתיופיה הפך, על פי הדיווח שהתקבל, למסע בעל משמעות היסטורית, תרבותית וקהילתית, שבמרכזו הקשר העמוק בין יהדות אתיופיה לבין מדינת ישראל ובפרט העיר אשדוד.
מי שהוביל את המהלך הוא פנטהון אספה-דויט, מנהל מחלקת שותפויות אסטרטגיות ופיתוח במנהלת העירונית לקידום מוביליות חברתית וכלכלית ליוצאי אתיופיה באשדוד, המכהן גם כיו”ר התאגיד הממלכתי “המרכז למורשת יהדות אתיופיה”. אל אספה-דויט התלווה מנכ”ל המרכז, יששכר מקונן.
השניים קיימו סדרת פגישות עם ראשי ערים, נציגי ממשל, אנשי אקדמיה וחוקרים, במטרה לקדם שיתופי פעולה ארוכי טווח בין ישראל לאתיופיה.
אולם מעבר להישגים המדיניים והעירוניים, הסיפור החשוב באמת נוגע לקהילה שלמה, שמורשתה, ההיסטוריה שלה וסיפור מסעה לישראל ראויים לקבל מקום מרכזי בשיח הציבורי, במחקר האקדמי ובמערכת החינוך.
שדרת אשדוד בלב אתיופיה: מחווה מרגשת לעיר התאומה
אחד הרגעים הבולטים בביקור התרחש בעיר באהיר-דאר, המקיימת קשרי ערים תאומות עם אשדוד.
במהלך פגישת עבודה עם ראש העיר המקומי וצוותו הבכיר התברר, כי מועצת העיר אישרה לקרוא לרחוב על שמה של אשדוד, כמחווה לידידות בין הערים.
בעקבות ההחלטה ובקשתו של אספה-דויט לקדם את המהלך כבר במהלך הביקור, הוכן השילוט הרשמי, ובטקס חגיגי נחנכה שדרה מרכזית הנושאת את השם “אשדוד”.
עבור העיר אשדוד מדובר במחווה בינלאומית בעלת ערך סמלי, אך עבור רבים מיוצאי אתיופיה המתגוררים בעיר, מדובר גם בחיבור מרגש בין מקום הולדתם או ארץ מוצאם של הוריהם לבין העיר שבה בנו את ביתם בישראל.
התמונות מטקס חנוכת השדרה הועברו למנכ”ל עיריית אשדוד, אילן בן עדי, שהגיב בהתלהבות וכתב: “ענק”.
לא רק להנציח, גם לחקור: מכון חדש למורשת יהדות אתיופיה
הישג נוסף ומשמעותי במיוחד נרשם באוניברסיטת גונדר, שבה הושק מכון לחקר יהדות אתיופיה בשיתוף המרכז למורשת יהדות אתיופיה בישראל.
ההשקה התקיימה בכנס אקדמי שנמשך כחמש שעות, בהשתתפות נשיא האוניברסיטה, סגנית ראש עיריית גונדר, חוקרים, פרופסורים ואנשי אקדמיה.
במסגרת האירוע נחנך גם חדר ייעודי בקמפוס, שנועד לשמש את פעילות המכון, עבודות המחקר והתיעוד.
חשיבותו של המהלך חורגת מגבולות האקדמיה.
יהדות אתיופיה מחזיקה במסורת עתיקת יומין, במנהגים ייחודיים, בסיפורי קהילה, באוצרות תרבות ובמורשת דתית והיסטורית עשירה. חלקים משמעותיים מהמורשת הזאת הועברו במשך דורות באמצעות מסורות בעל פה, סיפורי משפחות ועדויות אישיות.
מכון מחקר ייעודי עשוי לסייע בתיעוד הסיפורים, בשימור מקורות היסטוריים, במחקר על חיי הקהילות היהודיות באתיופיה ובהנגשת המידע לדורות הבאים.
המשמעות עבור הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה בישראל חשובה במיוחד: האפשרות להכיר את ההיסטוריה המשפחתית והקהילתית לא רק דרך סיפורי העלייה והקליטה, אלא גם דרך מאות שנים של תרבות, אמונה, מנהיגות ומורשת.
עם זאת, הצלחת המכון לאורך זמן תימדד בהיקף המחקרים שיתפרסמו, בשיתופי הפעולה שיתפתחו ובמידת הנגישות של הידע לציבור בישראל ובאתיופיה.
הכפרים, בתי הקברות והסיפורים שאסור לאבד
אחד הנושאים הרגישים והחשובים שעלו במהלך הביקור הוא שימור אתרי המורשת היהודיים באתיופיה.
בפגישה שקיימו אספה-דויט ומקונן עם סגנית ראש עיריית גונדר, סוכם על קידום תוכנית לשימור כפרים יהודיים, בתי קברות עתיקים ואתרים בעלי משמעות היסטורית לקהילה.
בנוסף, נדונה הקמת מוזיאון ייעודי שיציג את ההיסטוריה, התרבות והמורשת של יהדות אתיופיה.
על פי הדיווח, סגנית ראש העיר הביעה מחויבות אישית לקידום התוכנית, בתמיכת ראש העיר.
מדובר במהלך בעל חשיבות מיוחדת, שכן אתרי המורשת הם עדות מוחשית לחיים היהודיים שהתקיימו באתיופיה במשך דורות.
עבור משפחות רבות בישראל, הכפרים ובתי הקברות אינם רק אתרים היסטוריים. אלה המקומות שבהם חיו אבותיהם, שבהם התקיימו חיי הקהילה ושבהם נטמנו בני משפחותיהם.
שימורם הוא גם עניין של כבוד לדורות הקודמים ושל אחריות כלפי הדורות הבאים.
גם באדיס אבבה ובבאהיר-דאר מבקשים להרחיב את המחקר
ההשקה בגונדר עוררה עניין גם במוסדות אקדמיים נוספים באתיופיה. על פי המשלחת, ראש עיריית באהיר-דאר ביקש לבחון הקמת מכון מחקר דומה באוניברסיטה המקומית.
במקביל, התקיימה פגישה עם חוקרים ונציגי הנהלת אוניברסיטת אדיס אבבה, שבמהלכה הובעה נכונות לבחון הקמת מכון נוסף בבירה.
חברי המשלחת אף סיירו במוזיאון האוניברסיטה כדי לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה עתידי. חשוב להבחין בין המכון שכבר הושק באוניברסיטת גונדר לבין היוזמות הנוספות, הנמצאות בשלב של דיונים ובחינת היתכנות.
ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי: ״קהילת יוצאי אתיופיה היא חלק בלתי נפרד מסיפורה של אשדוד״
ראש העיר אשדוד, ד”ר יחיאל לסרי, בירך על המהלכים ועל חיזוק הקשרים בין אשדוד לאתיופיה.
“חניכת שדרה על שם אשדוד בעיר התאומה באהיר-דאר היא מחווה מרגשת וביטוי לידידות העמוקה בין הערים. השקת המכון לחקר יהדות אתיופיה באוניברסיטת גונדר היא צעד חשוב בשימור מורשת מפוארת ובהנחלתה לדורות הבאים.
קהילת יוצאי אתיופיה היא חלק בלתי נפרד מסיפורה של אשדוד, ואנו גאים בתרומתה לעיר ולחברה הישראלית.
אני מברך את פנטהון אספה-דויט ואת מנכ”ל המרכז למורשת יהדות אתיופיה, יששכר מקונן, ומודה לשגריר ישראל באתיופיה, ד”ר אברהם נגוסה, על קידום המהלכים, הליווי והתמיכה.
נמשיך להעמיק את השותפות בתחומי החינוך, התרבות, הבריאות והכלכלה, לטובת תושבי אשדוד ושותפינו באתיופיה”.
שגריר ישראל באתיופיה ליווה את המהלכים
במהלך הביקור זכתה המשלחת לליווי ולתמיכה מצד שגריר ישראל באתיופיה, ד”ר אברהם נגוסה.
נגוסה, המכיר מקרוב את סיפורה של יהדות אתיופיה ואת האתגרים שעמם מתמודדת הקהילה בישראל, סייע בקידום הקשרים ובמפגשים הרשמיים.
מעורבותו העניקה למהלכים גם ממד מדיני, לצד הפעילות העירונית והאקדמית.
פנטהון אספה-דויט: ״זו רק ההתחלה״
אספה-דויט סיכם את הביקור בתחושת סיפוק:
“יצאנו למשימה הזו עם מטרות ברורות, אך התוצאות וההישגים בשטח עלו על כל הציפיות שלנו. חניכת שדרת ‘אשדוד’ בלב באהיר-דאר והשקת מכון המחקר ההיסטורי באוניברסיטת גונדר הם לא רק כבוד עצום לעיר אשדוד, אלא פריצת דרך לאומית לשימור המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה.
המחויבות האישית שקיבלנו מהנהגות הערים והאקדמיה באתיופיה, לצד הליווי הצמוד והתמיכה של חברי השגריר ד”ר אברהם נגוסה, מוכיחים שהקשר בינינו חזק ואסטרטגי מאי פעם.
זוהי רק ההתחלה של שותפות עמוקה שתניב פירות בתחומי הבריאות, החינוך והכלכלה לשני הצדדים”.
ומה ירוויחו מכך יוצאי אתיופיה באשדוד?
זוהי אולי השאלה המרכזית שצריכה לעמוד במוקד העשייה בהמשך.
המנהלת העירונית לקידום מוביליות חברתית וכלכלית ליוצאי אתיופיה הוקמה בינואר 2026, ומדובר במסגרת עירונית צעירה יחסית.
הפעילות הבינלאומית שלה מעידה על שאיפה להרחיב את תחומי העשייה, אך לצד שימור המורשת והעמקת הקשרים עם אתיופיה, חשוב לוודא שהפעילות תייצר גם ערך ישיר לתושבי העיר.
בין היוזמות שעל הפרק נמצאים קשרים מקצועיים בין מוסדות בריאות בבאהיר-דאר לבין בית החולים אסותא אשדוד, שיתופי פעולה חינוכיים ותרבותיים, פיתוח קשרי מסחר ויזמות וקידום מיזמי תיירות.
אלה כיוונים בעלי פוטנציאל, אולם בשלב זה מדובר בעיקר בתוכניות וביוזמות שיידרשו להמשך עבודה, הסכמות, תקציבים ולוחות זמנים ברורים.
לצד זאת, ראוי לבחון כיצד ניתן לשלב את בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה באשדוד במיזמים עצמם: סטודנטים, חוקרים צעירים, אנשי חינוך, יזמים ובני נוער שיוכלו לקחת חלק פעיל בשימור המורשת ובבניית הקשרים החדשים.
דווקא כאן טמונה ההזדמנות הגדולה: להפוך את המורשת ההיסטורית למקור של גאווה, ידע, מנהיגות והזדמנויות עבור הדור הבא.
המורשת של יהדות אתיופיה ראויה למקום של כבוד
באשדוד חיה קהילה משמעותית של יוצאי אתיופיה, שהיא חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי, התרבותי והקהילתי של העיר.
בני הקהילה משתלבים במערכות החינוך, בצה”ל, באקדמיה, בשירות הציבורי, בעסקים ובתחומים רבים נוספים, ותורמים להתפתחות העיר ולחברה הישראלית.
אולם לצד סיפור ההשתלבות בישראל, חשוב להעניק מקום גם לסיפור שהחל הרבה קודם לכן: סיפורם של דורות של יהודים ששמרו על אמונתם, על מנהגיהם ועל זהותם היהודית באתיופיה.
חנוכת שדרה על שם אשדוד היא מחווה מרגשת. הקמת מכון מחקר למורשת יהדות אתיופיה היא צעד משמעותי נוסף. שימור הכפרים ובתי הקברות עשוי להיות מפעל בעל ערך היסטורי ותרבותי לדורות.
אך מעל לכל, המהלכים האלה מזכירים, כי מורשת יהדות אתיופיה איננה עניין של קהילה אחת בלבד. היא חלק בלתי נפרד מהסיפור היהודי ומההיסטוריה של מדינת ישראל.
אם ההסכמות שהושגו באתיופיה יתורגמו לפעילות מתמשכת, למחקר משמעותי ולהזדמנויות חדשות עבור יוצאי אתיופיה באשדוד, ייתכן שבעתיד ייזכר הביקור הזה לא רק בזכות השדרה שנקראה על שם העיר, אלא בזכות הגשרים שנבנו בין עבר מפואר לעתיד משותף.
