מסורת של מאות שנים, צלילים שמחברים בין דורות ועשייה תרבותית שמתחילה באשדוד ומגיעה לקהלים חדשים: המרכז למוזיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל, מטרוז, פותח את עונת תשפ”ז (2026–2027) עם שורה של מופעים, מפגשי שירת הבקשות, קונצרטים פתוחים לציבור, תוכניות חינוכיות להכשרת דור הפייטנים הבא ואירוע סיום חגיגי בהשתתפות גדולי הפייטנים והאמנים• במרכז העשייה ניצבים המייסד והמנהל האמנותי מוטי מלכא, יו”ר מטרוז ד”ר אהרון כהן והפייטן רבי דוד אדרי, שממשיכים לפעול למען שימורה, טיפוחה והנגשתה של המורשת המוזיקלית לדורות הבאים| אשדוד היום
יש צלילים שאי אפשר לשכוח. מנגינות שעוברות מדור לדור, מבית הכנסת של סבא אל שולחן השבת המשפחתי, מהסמטאות של מרוקו אל בתי הכנסת והיכלי התרבות בישראל. עבור רבים, שירת הבקשות והפיוטים האנדלוסיים אינם רק מוזיקה, אלא זיכרון ילדות, געגוע לבית, חיבור לשורשים ובעיקר תחושת שייכות.
באשדוד, עיר שהפכה לאורך השנים לבית משמעותי עבור התרבות האנדלוסית והמסורת המוזיקלית של יהדות צפון אפריקה, ממשיכים לפעול כדי שהצלילים הללו לא יישארו נחלת העבר בלבד.
מטרוז, המרכז למוזיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל, פותח בימים אלה את עונת הפעילות החדשה לשנת תשפ”ז, עם תוכנית עשירה ומגוונת המבקשת להוכיח שהפיוט היהודי הוא הרבה יותר ממסורת עתיקה. מדובר בתרבות חיה, מתפתחת ומרגשת, שמצליחה לחבר בין ילדים למבוגרים, בין בתי הכנסת לאולמות המופעים ובין הקהילה המקומית לקהלים ברחבי הארץ.
שירת הבקשות: המסורת שממשיכה לרגש בכל שבת
במרכז הפעילות של מטרוז עומדת גם השנה שירת הבקשות, אחת המסורות המוזיקליות המיוחדות והמרגשות של יהדות מרוקו וצפון אפריקה.
במשך דורות נהגו יהודים להתכנס בשעות הקטנות של ליל שבת ולשיר יחד פיוטים העוסקים באמונה, בכיסופים, באהבת הבורא, בגאולה ובתקווה. המנגינות, המקצבים והטקסטים הפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות התרבותית והרוחנית של קהילות שלמות.
כעת, גם בעונת תשפ”ז, תמשיך מטרוז לקיים מפגשי שירת בקשות באשדוד ובמקומות נוספים, בהובלת אנסמבל פייטני מטרוז, בראשות רבי דוד אדרי ואברהם אדרי.
המפגשים משלבים פייטנים ונגנים, תוך הקפדה על אופיו המסורתי של המעמד ועל השפה המוזיקלית הייחודית שהתפתחה לאורך מאות שנים.
עבור הקהל המבוגר מדובר בהזדמנות לשוב אל מנגינות מוכרות ואהובות, ועבור הדור הצעיר זו הזדמנות להיחשף לעולם מוזיקלי עשיר, שלעיתים אינו זוכה למקום הראוי לו בתרבות הפופולרית.
בכל יום שלישי: חגיגה אנדלוסית באשדוד, והכניסה חופשית
אחת הבשורות המשמחות בעונה החדשה היא המשך פעילותו של המיזם הקהילתי “שלישי אנדלוסי”, המתקיים זו השנה השנייה.
במסגרת המיזם, מדי יום שלישי מתקיים בבית הכנסת “אליהו הנביא” באשדוד קונצרט אנדלוסי בהשתתפות אנסמבל פייטני מטרוז.
הייחוד הגדול של הפרויקט הוא הנגישות שלו לציבור הרחב: הכניסה למופעים חופשית.
בעידן שבו מופעי תרבות רבים כרוכים ברכישת כרטיסים ובהוצאה כספית, הבחירה להעניק לציבור אפשרות ליהנות ממוזיקה אנדלוסית איכותית ללא תשלום היא בעלת משמעות קהילתית.
המיזם מבקש להפוך את המוזיקה האנדלוסית ואת עולם הפיוט לחלק טבעי מחיי התרבות בעיר, ולא רק לאירוע חגיגי המתקיים מספר פעמים בשנה.
כך הופך בית הכנסת למקום מפגש תרבותי ומוזיקלי, שבו יכולים תושבים להיפגש, להאזין, לשיר ולהתחבר למסורת משותפת.
״כולנו פייטנים״: הילדים של היום הם שומרי המסורת של מחר
לצד המופעים והפעילות לקהל הרחב, במטרוז מייחסים חשיבות מיוחדת לחינוך הדור הצעיר.
אחד המיזמים המרכזיים שממשיך לפעול גם השנה הוא “כולנו פייטנים”, תוכנית מוזיקלית וחינוכית שמכניסה את עולם הפיוט אל בתי הספר ומאפשרת לתלמידים להכיר מקרוב את המורשת היהודית המוזיקלית.
במסגרת התוכנית מגיעים פייטנים ונגנים אל מוסדות החינוך, נפגשים עם התלמידים ומלמדים אותם פיוטים ממעגל השנה וממעגל החיים היהודי.
התלמידים אינם מסתפקים בהאזנה למוזיקה, אלא הופכים בעצמם לשותפים פעילים בתהליך הלמידה והשירה.
שיאו של הפרויקט הוא קונצרט שירת רבים משותף, שבו משתתפים התלמידים לצד הפייטנים והנגנים המקצועיים.
זהו רגע בעל משמעות מיוחדת: ילדים שנחשפו לראשונה לפיוטים ולמנגינות המסורתיות זוכים לעמוד ולשיר יחד עם אמנים שמקדישים את חייהם לשימור המורשת.
הפרויקט מאושר במסגרת תוכנית גפ”ן של משרד החינוך, ובכך מתאפשרת השתלבותו בפעילות החינוכית של בתי הספר.
מעבר להיבט המוזיקלי, יש כאן גם מסר חינוכי וערכי: היכרות עם השורשים, כבוד למסורות משפחתיות וקהילתיות וחיבור בין תרבות יהודית עתיקה לעולמם של ילדים ובני נוער בישראל של היום.
לא רק מופעים: מטרוז מכשירה את דור החזנים והפייטנים הבא
במטרוז מבינים, כי כדי לשמר מסורת מוזיקלית אין די בקיום הופעות. יש צורך גם בהכשרת דור חדש של פייטנים, חזנים ונגנים, שיוכלו להמשיך לשאת את המורשת בשנים הבאות. לשם כך מפעיל המרכז מסלולי לימוד בתחומי החזנות, הפיוט ושירת הבקשות.
תוכנית הלימודים משלבת ידע מוזיקלי, מסורתי ורוחני, וכוללת בין היתר לימוד טעמי המקרא, חזנות, לחני תפילה, מבוא לשירה האנדלוסית, נובות ומקאמים, לצד לימוד מעמיק של שירת הבקשות והפיוט.
הנובות והמקאמים הם חלק מהיסודות המוזיקליים שעליהם נשענת המסורת האנדלוסית, והיכרות עמם מאפשרת ללומדים להבין את המבנה, הסגנון והעושר של המוזיקה.
מסלולי הלימוד מעניקים למשתתפים הזדמנות לרכוש כלים מקצועיים ולהעמיק בעולם מוזיקלי המשלב מסורת, אמנות וידע שהועבר לאורך דורות.
מדובר בנדבך חשוב במיוחד בעשייה של מטרוז, שכן ללא הכשרה מסודרת והעברת הידע לדור הבא, מסורות מוזיקליות מורכבות עלולות להצטמצם בהדרגה.
השיא של העונה: חגיגה מוזיקלית גדולה מול הים באשדוד
יום שלישי, 30 במרץ 2027
אולמי ״טירה על הים״, חוף הקשתות באשדוד
אחד האירועים המרכזיים והמסקרנים בעונת תשפ”ז יהיה מסיבת סיום הבקשות, שתחתום את העונה באירוע חגיגי ומוזיקלי.
האירוע יכלול ארוחת ערב חגיגית ומופע עשיר של שירה ופיוט, בהשתתפות אנסמבל מטרוז בראשות הפייטן רבי דוד אדרי.
אל הבמה יצטרף גם זמר הטנור המוכר והאהוב אמיל זריהן, מהקולות המזוהים עם המוזיקה האנדלוסית, לצד תזמורת מטרוז בניהולו המוזיקלי של יורם אזולאי.
השילוב בין הפייטנים, קולו הייחודי של זריהן והתזמורת צפוי להעניק לקהל ערב מוזיקלי חגיגי, שבו ייפגשו המסורת, הביצוע הקולי והעיבודים התזמורתיים.
מסיבת סיום הבקשות הפכה לחלק משמעותי מפעילות המרכז, והיא מהווה הזדמנות לקהל לחגוג יחד את סיומה של עונת שירה ומפגשים קהילתיים.
מכירת הכרטיסים לאירוע כבר החלה.
מר רפאל אלקיים, נשיא המועצה הציבורית מטרוז, מיאמי ארה"ב:
״אני מברך על הפקת התכניה לשנת 2026-27 ומתרשם מאוד מהיוזמות, מהיצירתיות ומהביצועים שידידי מוטי מלכא ממשיך להפגין, ולהעשיר את עולם התרבות שלנו, ע"י בניית גשרים ויצירת חיבורים בין מסורת עתיקה לעידן המודרני, תוך שהוא משמר נכסי רוח חשובים ומנחילם לדורות הבאים. אני בטוח שהציבור רואה ברכה ונהנה מפעילות המרכז, לפחות כמוני וכחבריי למועצה הציבורית. מטרוז הטביעה חותם חשוב וממשיכה להאיר את שמי התרבות בישראל״.
ד”ר אהרון כהן: ״הפיוט והמוזיקה האנדלוסית אינם רק מורשת שיש לשמר״
יו”ר מטרוז, ד”ר אהרון כהן, מדגיש, כי פעילות המרכז אינה מתמקדת רק בשימור העבר, אלא ביצירת חיבור חי ומתמשך בין המסורת לחברה הישראלית העכשווית.
לדבריו:
“מטרוז ממשיכה לפעול מתוך אמונה שהפיוט והמוזיקה האנדלוסית אינם רק מורשת שיש לשמר, אלא תרבות חיה ובועטת שיכולה וצריכה להיות חלק מחיי היום-יום של הציבור בישראל. אנחנו מבקשים לחבר בין הדורות, בין המסורת לבין ילדים ובני נוער, בין בתי הכנסת לאולמות התרבות ובין הפייטנים הוותיקים לקהלים חדשים. עונת תשפ״ז היא נדבך נוסף בעשייה הזו.”
דבריו של כהן מבטאים את התפיסה המנחה את פעילות המרכז: המורשת המוזיקלית אינה צריכה להישאר רק בזיכרונותיהם של בני הדור המבוגר, אלא להפוך לחלק מחיי התרבות של הדורות הבאים.
מוטי מלכא: האיש שממשיך לחבר בין המורשת האנדלוסית לקהל הישראלי
מאחורי פעילות מטרוז ניצב גם המייסד והמנהל האמנותי מוטי מלכא, המזוהה עם עשייה תרבותית בתחום המוזיקה האנדלוסית והפיוט.
עבור מלכא, העונה החדשה היא המשך ישיר לחזון המבקש להעניק למסורת המוזיקלית מקום משמעותי בחיי התרבות בישראל, תוך הרחבת מעגל המשתתפים והקהל.
מלכא אומר לקראת פתיחת העונה:
“מטרוז מציינת עוד שנה של פעילות ענפה ומזמינה את הציבור להצטרף לעונת תשפ״ז ולהיות חלק ממסע מוזיקלי ותרבותי המשלב פיוט, חזנות, שירת רבים, מוזיקה אנדלוסית וחיבור בין קהילה לדורות. מטרוז נהנית מאימון הציבור וממשיכה לצמוח, להפתיע ולהעשיר את העולם התרבותי בישראל.”
החזון הזה מקבל ביטוי מעשי בתוכנית הפעילות החדשה: מצד אחד, שימור קפדני של שירת הבקשות והפיוט המסורתי, ומצד שני, פתיחת הדלת לקהלים חדשים באמצעות קונצרטים קהילתיים, פעילות חינוכית ומסלולי לימוד.
אשדוד ממשיכה להיות בית למורשת האנדלוסית
לא במקרה תופסת אשדוד מקום מרכזי בפעילות מטרוז. העיר, שבה חיות זו לצד זו קהילות רבות בעלות מסורות תרבותיות עשירות, היא בית טבעי למפגש שבין מוזיקה, מסורת וזהות.
הפעילות של מטרוז מוסיפה נדבך משמעותי לחיי התרבות המקומיים ומאפשרת לתושבי אשדוד ליהנות ממוזיקה אנדלוסית לא רק במסגרת מופעי ענק, אלא גם במפגשים קהילתיים אינטימיים ובפעילויות חינוכיות.
העובדה שאחד ממיזמי הדגל, “שלישי אנדלוסי”, מתקיים בעיר בכניסה חופשית, ושמסיבת סיום הבקשות המרכזית תיערך אף היא באשדוד, מחזקת את מקומה של העיר במפת הפיוט והמוזיקה האנדלוסית בישראל.
מעבר לאירועים עצמם, הסיפור הגדול של מטרוז הוא סיפור ההמשכיות.
היכולת לקחת מסורת עתיקה, שנולדה והתפתחה במשך דורות בקהילות יהודיות, ולהעניק לה חיים חדשים בקרב ילדים, משפחות וקהל ישראלי מגוון.
בסופו של דבר, שירת הבקשות אינה רק שירה של העבר. כל עוד יש מי שמלמד אותה, שר אותה ומעביר אותה הלאה, היא ממשיכה להיות גם הצליל של העתיד.
