האש בערה שוב ושוב, עד שהחשבון הגיע: המצית מרחוב רשב״י ישלם 32,464 שקל| אשדוד היום
שני מכלי אשפה מוטמנים הוצתו ונהרסו, מכולת תגבור שהוצבה עבור התושבים הוצתה כבר למחרת, וגם בכך זה לא הסתיים. ברחוב רשב״י 40 באשדוד התמודדו עם רצף חריג של הצתות, אבל בעירייה החליטו לא לוותר. הפקח נדב אבוטבול המשיך לבדוק, לתעד ולאסוף מידע עד שהאחראי אותר. התוצאה: חשבון כבד במיוחד בסך 32,464 שקל, מלוא עלות הנזק שנגרם לרכוש הציבורי.
יש מקרים שבהם ונדליזם מסתיים במתקן שבור, בתיקון על חשבון הציבור ובתחושת תסכול. במקרה של רחוב רשב״י 40 באשדוד, הסיפור הסתיים אחרת לגמרי.
במשך ימים חזרו ההצתות לאותה נקודה. מתקני אשפה נשרפו, העירייה הציבה פתרון חלופי וגם הוא הפך למטרה. אלא שהפעם, לצד הטיפול המיידי במפגע, החל גם תהליך שקט ועיקש של איסוף מידע, תיעוד הנזקים וריכוז האסמכתאות. המטרה הייתה ברורה: לא רק לתקן את מה שנהרס, אלא להגיע למי שאחראי לכך ולגרום לו לשלם על הנזק מכיסו.
שני מכלים נשרפו, ואז הוצתה גם המכולה שהחליפה אותם
האירועים החלו ב-6 ביולי 2026, אז הוצתו ברחוב שני מכלי אשפה מוטמנים ונגרם להם נזק שהוערך ב-20,875 שקל.
כדי שלא להותיר את תושבי הרחוב ללא מענה, הוצבה במקום מכולת תגבור חדשה. אלא שכבר למחרת היא הוצתה.
בסיור שנערך ב-12 ביולי התברר כי המכולה הוצתה פעם נוספת וכי נגרם נזק לרפפות שלה. גם לאחר מכן התגלה נזק נוסף כתוצאה מהצתה חוזרת.
כך, מה שנראה בתחילה כאירוע ונדליזם נקודתי הפך לרצף של פגיעות באותה תשתית ציבורית. מעבר לעלות הכספית, כל הצתה חייבה טיפול מחדש, פגעה בשירות לתושבים והקשתה על שמירת הרחוב נקי ומסודר.
בעירייה החליטו: מי שהרס, ישלם
במקביל לטיפול בשטח החל איסוף מסודר של מידע, תיעוד ואסמכתאות הנוגעות לכל אחת מהפגיעות ולעלויות שנגרמו בעקבותיהן.
הפקח נדב אבוטבול היה בין מי שפעלו לאיתור הגורם האחראי. גם כשההצתות נמשכו, הבדיקות לא הופסקו.
״לא ויתרתי גם כשההצתות חזרו״, סיפר אבוטבול. ״המשכנו לבדוק, לתעד ולאסוף מידע עד שהצלחנו להגיע לאחראי. המרחב הציבורי הוא של כולנו, וחשוב לי שהתושבים ידעו שאנחנו פועלים כדי לשמור עליו״.
לאחר שאותר האחראי והושלם איסוף האסמכתאות, נשלחה אליו דרישת תשלום בסך 34,464 שקל. הסכום כלל 32,464 שקל בגין הנזקים עצמם ועוד 2,000 שקל עבור הוצאות אכיפה והיערכות משפטית.
לבקשתו, ולפנים משורת הדין, הופחת רכיב ההוצאות בסך 2,000 שקל. את מחיר הנזק עצמו, לעומת זאת, הוא נדרש לשלם במלואו.
וכך אכן קרה: 32,464 שקל הושבו בגין הנזק שנגרם לרכוש הציבורי.
אריה ללוש: ״לא נוותר לילד ולא לאדם בוגר שפוגע ברכוש הציבורי״
ראש מינהל התפעול בעיריית אשדוד, אריה ללוש, מבקש להפוך את המקרה גם למסר ברור למי שחושב שפגיעה ברכוש העירוני תסתיים ללא השלכות.
״שמירה על המרחב הציבורי היא אחריות של כולנו. מתקני האשפה נועדו לשרת את התושבים מדי יום, ופגיעה בהם פוגעת בשכונה כולה. הוונדליזם בעיר הוא בהיקפים קטנים בזכות המצלמות, סיורי הביטחון וההבנה שאנחנו לא נוותר. לא נוותר לילד ולא לאדם בוגר שפוגע ברכוש הציבורי. מי שהרס ישלם, והמון״.
גם היועץ המשפטי, עו״ד רוני עמיר, מדגיש כי לצד האכיפה קיימת חשיבות להשבת הכסף לקופה הציבורית.
״שמירה על הרכוש הציבורי מחייבת גם עמידה על השבת הכספים כשהוא נפגע. התיעוד והאסמכתאות שנאספו אפשרו להציג דרישה מבוססת, ובמקרה הזה מלוא עלות הנזק הושבה״, אמר.
לא העירייה שילמה, האחראי שילם
וזו אולי השורה החשובה ביותר בפרשה.
מתקני אשפה, ספסלים, גינות, מתקני משחקים ותשתיות ברחובות אינם רכוש של גוף ערטילאי שנקרא ״העירייה״. הם ממומנים מכספי הציבור ונועדו לשרת את הציבור. כאשר מישהו משחית אותם, בסופו של דבר התושבים הם שנאלצים לשאת במחיר.
ברחוב רשב״י 40, לפחות הפעם, החשבון לא נשאר אצל הציבור.
אחרי ההצתה הראשונה הגיעה השנייה, אחריה עוד אחת, אבל במקביל נאספו הראיות והמידע. בסופו של דבר הגיע גם החשבון.
32,464 שקל.
מסר שקשה לפספס: מי ששורף רכוש ציבורי, עלול לגלות שהאש כבתה מזמן, אבל החשבון נשאר.
