ניצולת השואה, יקירת העיר אשדוד ובעלת חנות הצילום הראשונה בעיר, הפכה עם השנים לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם בית החולים הציבורי אסותא אשדוד| אשדוד היום
כמתנדבת הראשונה במערך ההתנדבות, היא מקבלת מדי שבוע אלפי מטופלים ובני משפחותיהם, מסייעת, מתווכת, מרגיעה ומוכיחה כי חמלה ואהבת אדם הן חלק בלתי נפרד מהרפואה.
יש בתי חולים שבהם המבקרים פוגשים תחילה שלט הכוונה או עמדת מידע. בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, במשך שנים רבות, רבים מהנכנסים פוגשים קודם כל את רטה פייביש, המתנדבת שהפכה לסמל של נתינה, אנושיות וחום.
במרחק צעדים ספורים מהכניסה הראשית, במרכז השירות הממוקם בלב המבואה, יושבת רטה ומקבלת את פני המטופלים ובני משפחותיהם. עבור רבים, היא האדם הראשון שמקשיב, מכוון ומרגיע עוד לפני המפגש עם הרופא או האחות. לעיתים, דווקא המפגש הזה הוא שמפיג את החשש והמתח המלווים את הכניסה לבית החולים.
״כולם קוראים לי גברת פוטו חיים״, היא אומרת בחיוך.
הכינוי הוותיק מלווה אותה עוד מהימים שבהם ניהלה יחד עם בעלה המנוח, חיים פייביש, את “פוטו חיים”, חנות הצילום הראשונה באשדוד. החנות הייתה הרבה מעבר לעסק מסחרי. בימיה הראשונים של העיר היא שימשה מוקד קהילתי של ממש, מקום שאליו הגיעו תושבים לקבל עזרה, להתקשר בטלפון או פשוט להתייעץ.
“הצד האנושי תמיד היה חזק יותר מהצד המסחרי”, היא מספרת.
רטה, בת 86, נולדה ברומניה בשנת 1939 ושרדה את זוועות השואה בילדותה במחנה לעבודות כפייה באזור גלאץ. בשנת 1962 עלתה לישראל עם משפחתה והשתקעה באשדוד הצעירה, שם הפכה במשך השנים לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר. על פעילותה הציבורית והקהילתית הוענק לה התואר “יקירת העיר אשדוד”, והיא ממשיכה גם כיום להנציח את זיכרון השואה במסגרת מפגשי “זיכרון בסלון” מול בני נוער וצעירים.
עם פתיחת בית החולים הציבורי אסותא אשדוד הייתה בין הראשונים שהצטרפו למערך ההתנדבות. מאז היא מגיעה מספר פעמים בשבוע, מקבלת קהל, עונה לטלפונים, מלווה מטופלים, מסייעת למשפחות ומחברת בין הצוותים הרפואיים לבין מי שזקוק לעזרה.
מי שרואה אותה יושב בעמדת השירות עלול לחשוב שמדובר בעוד עובדת קבלה. בפועל, מדובר באחת הדמויות הפעילות והמוערכות ביותר בבית החולים.
“אני תמיד מוצאת את שביל הזהב”, היא אומרת. “כל החיים עסקתי באנשים. גם כאן אני קודם כל מקשיבה”.
לא פעם, ההקשבה שלה משנה מציאות.
כך למשל, כאשר פגשה אישה מבוגרת שסבלה מכאבים עזים בעקבות בעיה בכליות, החליטה שלא להישאר אדישה. לאחר שפנתה לצוות הרפואי וביקשה שיבחנו מחדש את מצבה, הצליחו להעניק לאישה את המענה שנדרש לה.
במקרה אחר סייעה לאם לילד עם צרכים מיוחדים, שהגיעה לבית החולים יום לפני מועד התור שנקבע לה. רטה שוחחה עם אנשי המחלקה וסייעה למצוא פתרון שאפשר למשפחה לקבל טיפול מבלי לשוב לביתה בידיים ריקות. במקרה נוסף ליוותה משפחה דוברת צרפתית, תיווכה מול הצוות והסבירה את שלבי הטיפול ואת סדרי העדיפויות במערכת.
אחד היתרונות הבולטים שלה הוא היכולת לתקשר כמעט עם כל אדם. היא דוברת עברית, רומנית, טורקית, צרפתית, אנגלית ורוסית, ובזכות שליטתה בשפות שונות היא מצליחה לגשר על פערי שפה ותרבות ולהקל על מטופלים רבים.
“צריך לדעת לתקשר עם אנשים”, היא אומרת. “צריך להקשיב להם. אם אין בך נתינה, זה לא יעבוד. נולדים עם זה”.
גם בגיל 86 היא מגיעה לבית החולים מטופחת ומסודרת.
“תמיד אומרים לי שאני לבושה יפה”, היא מחייכת. “כשאדם מגיע לבית חולים הוא מגיע לעיתים לחוץ ומפוחד. חשוב להקרין משהו טוב. אנשים אומרים שיש לי עיניים טובות”.
עם השנים הפכה רטה לדמות כה מוכרת בעיר, עד שלדבריה נהגי מוניות רבים מסרבים לקחת ממנה תשלום, ותושבים עוצרים ברחוב רק כדי לשאול לשלומה. עבור רבים מתושבי אשדוד, היא כבר מזמן אינה רק מתנדבת, אלא סמל של נתינה ושל רוח קהילתית.
למרות גילה המתקדם, אין לה כל כוונה להפסיק.
“אני תמיד מאחלת לעצמי להיות בצד הנותן ולא בצד המקבל. לתת לאנשים הרגשה טובה. ליצור קשר טוב עם אנשים. כל עוד אני יכולה לעזור, אני מאושרת.”
שרון מהלל, אחראית פניות הציבור בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, אומרת: “רטה היא הרבה מעבר למתנדבת. היא חלק בלתי נפרד מהצוות שלנו. אני סומכת עליה בעיניים עצומות, גם בפניות המורכבות והרגישות ביותר מבחינה אנושית. יש לה יכולת נדירה לראות קודם כל את האדם שמאחורי הפנייה, להבין את המצוקה שלו ולהוביל את השיח למקום שמאפשר פתרון, רוגע ותחושת ביטחון.
“לא פעם אנחנו רואים מטופלים ובני משפחה שמגיעים אלינו מודאגים או מתוחים, ואחרי מפגש עם רטה יוצאים עם חיוך. פעמים רבות אותם אנשים גם שולחים לאחר מכן מכתבי תודה והערכה. היא מביאה איתה עשרות שנים של ניסיון חיים, חוכמת חיים, רגישות ואהבת אדם, ואנחנו רואים את ההשפעה שלה בכל יום מחדש.”
מנכ”לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ד”ר גלית קאופמן, מוסיפה: “לא במקרה רטה יושבת במקום הראשון שפוגשים כשנכנסים לבית החולים. מרכז השירות ממוקם בלב הכניסה הראשית מתוך תפיסה של פתיחות, שקיפות ונגישות. במשך השנים רטה הפכה לפנים האנושיות של אותה תפיסה.
“בתקופה שבה רבים מבני הגיל השלישי נתקלים בקשיים במציאת תעסוקה או מוצאים את עצמם נדחקים לשוליים, רטה מוכיחה בכל יום מחדש עד כמה ניסיון חיים, חוכמת חיים ואהבת אדם הם נכס שאין לו גיל. היא מהווה השראה לצוותים, למטופלים ולבני המשפחות, ומזכירה לכולנו שהמפגש האנושי הוא חלק בלתי נפרד מהרפואה.”
