ד״ר יחיאל לסרי פרו מקס 2026: מראש עיר שכמעט הסתבך במחאת השבת ועד למנהיג שמזהה מוקשים פוליטיים מרחוק. באמצע הקדנציה הרביעית שלו, נראה כי ד״ר יחיאל לסרי מציג את התקופה המדויקת, המחושבת והבוגרת ביותר בקריירה הציבורית שלו| אשדוד היום

טור דעה מאת: תמי אברהמי

יש פוליטיקאים שנלחמים בכל חזית. יש פוליטיקאים שבטוחים שכל קרב הוא קרב חובה. ויש את ד״ר יחיאל לסרי של הקדנציה הרביעית. זה שכבר לא חייב להוכיח שהוא חזק. זה שמבין שכוח אמיתי בפוליטיקה נמדד דווקא ביכולת לא להיכנס למלחמות מיותרות.

נכון לאמצע הקדנציה, קשה להתעלם מהתחושה הברורה במסדרונות העירייה ובמערכת הפוליטית המקומית: לסרי מבצע כמעט אפס טעויות פוליטיות וציבוריות.

מחאת השבת- מדרון חלקלק

מי שזוכר את מערכת הבחירות הסוערת של 2018, זוכר גם את אחת הטעויות הפוליטיות הגדולות בקריירה שלו, שהייתה עלולה לעלות לו בכסא ראש העיר אבל לבסוף, לא רק שלא שילם עליה מחיר אלא מערכת היחסים שלו עם החרדים (אגודה) דווקא התהדקה. ההחלטה לשלוח את פקחי העירייה לחלק דוחות לבעלי העסקים במתחם BIG בשבת הפכה בתוך ימים למחאת השבת הגדולה, כזו שכמעט עלתה לו בשלטון. העיר סערה, המחאה יצאה משליטה ולסרי מצא את עצמו בלב סופת ענק ציבורית ופוליטית.

המאבק מול בעלי הווילות ברובע ט״ו

גם המאבק מול בעלי הווילות ברובע ט״ו, סביב הכוונה לבנות בנייני מגורים על חלק מהשטח הציבורי הסמוך, הפך אז להתנגשות חזיתית ומתישה שהותירה משקעים ציבוריים כבדים.

אלא שמשהו השתנה מאז.

בקדנציה הנוכחית, לסרי נראה כמו פוליטיקאי אחר לגמרי. מחושב יותר. זהיר יותר. ובעיקר כזה שיודע לזהות איתותי סכנה עוד לפני שהם הופכים למשבר.

הפקת לקחים (1) – החלפת שם חצי רחוב יהודה המכבי

כך למשל, בפרשת החלפת שמו של חלק מרחוב יהודה המכבי. מדובר היה בהחלטה רגישה ושנויה במחלוקת, כזו שבקלות הייתה יכולה להצית מחאה עירונית נוספת שעוד בטרם התרוממה כבר משכה אליה פוליטיקאים מזן מסוים. אבל הפעם, לסרי פעל אחרת. הוא דאג להעביר את ההחלטה בצורה מסודרת דרך ועדת השמות ומועצת העיר, אפשר לתושבים להגיע ולהביע מחאה ובעיקר בחר בגישה אנושית ולא כוחנית. במקום עימות, הוא העניק לתושבים הקשבה, אמפתיה ואפילו חיבוק אישי חם. התוצאה? הרחוב שינה את שמו. המחאה דעכה והעיר המשיכה הלאה.

הפקת לקחים (2)- ניהול סיכונים במועצת העיר אל מול בעלי הקרוואנים

הדוגמה הבולטת ביותר לגישת ניהול הסיכונים החדשה של לסרי הגיעה דווקא בישיבת מועצת העיר האחרונה. על סדר היום עמדה החלטה רגישה הנוגעת לבעלי הקרוואנים בעיר. ברגע שנשמעו קריאות וצעקות מיציע התושבים, לסרי קיבל החלטה מיידית להסיר את ההצעה מסדר היום.

יש מי שיטענו שהוא רק דוחה את הקץ. אחרים יאמרו שזה בדיוק ההבדל בין פוליטיקאי שמחפש ניצחון רגעי לבין מנהיג שמבין תהליכים. ״ויהי ערב ויהי בוקר״, נאמר במקרא ולעיתים הזמן הוא היועץ הטוב ביותר בפוליטיקה.

אבל השינוי אצל לסרי אינו רק ברמה הציבורית. גם פוליטית, נראה שהוא מציג את אחת התקופות החזקות שלו מאז נכנס ללשכת ראש העיר לפני כמעט שני עשורים.

קואליציה רחבה ומתרחבת

דר לסרי פעל נכון כאשר בנה קואליציה רחבה מאוד כבר בתחילת הקדנציה והותיר את האופוזיציה כמעט ללא יכולת השפעה אמיתית. במקביל, ביצע מהלך משמעותי נוסף כאשר צירף לצדו את השרה לשעבר וחברת המועצה סופה לנדבר, שמעולם לא באמת הרגישה בבית בספסלי האופוזיציה.

לצד זאת, לסרי ממשיך לנהל מערכת יחסים מורכבת אך מחושבת גם מול חלק מחברי האופוזיציה. לא מלחמות מיותרות, לא קרבות אגו. בעיקר השארת המערכת על ״אש נמוכה״, כזו שלא מאפשרת היווצרות מרד פוליטי אמיתי.

פועל אישית מול כל חבר מועצה חרדי מאגודה/ ש״ס

גם מול הסיעות החרדיות פועל לסרי בצורה ישירה ואישית. הוא מנהל קשר בלתי אמצעי עם חברי המועצה והסגנים החרדים ובכך, למעשה, מפחית בהדרגה את כוחם הפוליטי של גורמי התיווך כל אותם סגני ראש עיר שבעבר לחצו ולחצו והיום המציאות בשטח מראה, שאין להם מסוגלות כזו מול ראש העיר. הציבור, מבחינתו, מרוויח גישה ישירה יותר לראש העיר ולמוקדי קבלת ההחלטות.

סולחות ענקיות, גדולות, בינוניות וקטנות

אחת מנקודות החוזקה המשמעותיות ביותר של לסרי בקדנציה הזו היא היכולת שלו להשלים עם יריבים ותיקים.

הסולחות עם היזם צחי אבו ועם העיתונאי מנחם גלילי אינן רק מהלכים אישיים. מדובר במהלך פוליטי עמוק בהרבה. באשדוד, עיר שבה מערכות יחסים אישיות משפיעות לעיתים לא פחות ממפלגות, פיוס עם מוקדי כוח משמעותיים עשוי להיות שווה אלפי קולות.

לסרי של 2026 לא מסתפק רק ב״סולחות גדולות״. הוא עובד גם על הקטנות והבינוניות. מתפייס, מחבר, סוגר פינות, משאיר כמה שפחות אויבים פתוחים לקראת הישורת הבאה שבוא תבוא ובקצב הזה? על חליפה לבנה מבחינתו.

ראש מנהל חינוך שצמחה בשטח

בתוך כך, אי אפשר להתעלם גם מהמהלכים הניהוליים שביצע בתחילת הקדנציה. הורים רבים בעיר זוכרים היטב את ההחלטה להחליף את ראש מנהל החינוך ולהציב בתפקיד את יהודית ביטון, שצמחה מתוך המערכת העירונית וזוכה להערכה רבה.

2 ציפורים: ראש מנהל תפעול חדש שבעבר התמודד מול לסרי על ראשות העיר

גם בתחום התפעול בוצע שינוי משמעותי, כאשר אריה ללוש, שבעבר נחשב ליריב פוליטי פוטנציאלי ואף הוזכר כמועמד אפשרי לראשות העיר, קיבל לידיו את אחד התפקידים המרכזיים והמשפיעים בעירייה.

וזו אולי תמצית הסיפור כולו: לסרי של 2026 כבר לא עובד מתוך מאבק תמידי. הוא עובד מתוך ביטחון. מתוך הבנה שפוליטיקה טובה אינה רק ניצחון על יריבים, אלא גם היכולת להפוך יריבים לשותפים. נוסיף על זה את ההתנהלות המעולה שלו בתקופת המלחמה, עם מעורבות אישית שלא אפיינה אותו בקדנציות קודמות והרי לכם ד״ר יחיאל לסרי פרו מקס.

הפרוייקטים ממשיכים, המחאות לא מתעוררות

כל ההתנהלות הפוליטית הנכונה של לסרי מתרחשת מבלי לוותר על פרויקטים ציבוריים משמעותיים ושנויים במחלוקת: המשך פרויקט ה־ReWay במרכז העיר, קידום האצטדיון החדש, בניית הבריכה האולימפית ומהלכי פיתוח נוספים שממשיכים לעצב מחדש את פניה של אשדוד.

מבט לעתיד

אם בוחנים את תמונת המצב הנוכחית, נראה שלסרי נמצא אולי בעמדה הפוליטית החזקה ביותר שלו מאז נכנס ללשכת ראש העיר. התמיכה החרדית נראית יציבה, הקואליציה רחבה, האופוזיציה מפוזרת והסולחות הגדולות רק מחזקות את מעמדו. בפוליטיקה המקומית של אשדוד כבר מבינים: הדרך של ד״ר יחיאל לסרי לקדנציה נוספת נראית כרגע סלולה ובטוחה במיוחד.

נמשיך לעקוב!

קרדיט צילום: לירון מולדובן