ברק סרי, אביה של יובל ז״ל, מציין את יום הולדתה ה-32 במסר אישי ומטלטל, המתאר דמות של נתינה, חמלה ואהבת אדם יוצאת דופן

ביום שהיה אמור להיות יום של שמחה וחגיגה, בוחר ברק סרי להקדיש מילים מרגשות לזכר בתו יובל ז״ל, שהייתה חוגגת היום את יום הולדתה ה-32. במקום נרות ועוגה, נותרו זיכרונות עוצמתיים, כאב עמוק, אך גם גאווה גדולה על דמות יוצאת דופן שהשאירה חותם בלבבות רבים.

בפוסט אישי ונוגע ללב, כתב סרי על בתו:

״ליובלי שלי, בתי האהובה, יש היום יום הולדת. אם היא הייתה בחיים היא הייתה חוגגת היום 32 שנים. אנחנו אנשים רגילים, אבל יובלי שלנו הייתה צדקת. צדקת אמיתית, טהורה, יפיפיה מבפנים ומבחוץ.״

לדבריו, יובל לא הייתה רק בת אהובה, אלא דמות נדירה של נתינה אינסופית. מי שהכיר אותה, כך הוא מדגיש, יודע עד כמה פעלה ללא לאות למען אחרים:

״היא הקדישה את חייה לנזקקים, מכל הלב, מכל הנשמה, נתנה, סייעה, כאבה את כאבם. לא נחה ולא שקטה עד שהצליחה לסייע לכל מי שביקש.״

תיאור זה מצייר תמונה של אישה צעירה שהפכה את ערך הנתינה לדרך חיים, לא רק ברגעים מיוחדים, אלא כחלק בלתי נפרד מהיומיום שלה. בעידן שבו רבים עסוקים בעצמם, יובל בחרה שוב ושוב להושיט יד לאחר.

לצד עשייתה למען הזולת, מזכיר האב גם את הרגעים האישיים שלה, את היום היחיד בשנה שבו הרשתה לעצמה לעצור ולחגוג:

״ככה כל השנה. ויום אחד בשנה היא חגגה לעצמה, ביום ההולדת שלה.״

כעת, כשהיא איננה, מנסה האב למצוא נחמה במחשבה כי גם היום, ביום הולדתה, היא ממשיכה להאיר ממקום אחר:

״אין לי ספק שגם היום היא חוגגת בשמיים, כמו שרק היא יודעת לחגוג: קורנת, סוחפת, אהובה, כמו מלאך אמיתי.״

את דבריו הוא חותם במשפט קצר, טעון וכואב, שמסכם עולם שלם של געגוע:

״לעולם תהיי בליבנו יובלי.״

סיפורה של יובל ז״ל, כפי שמשתקף מדבריו של אביה, אינו רק סיפור אישי של אובדן, אלא גם תזכורת חדה לכוחה של נתינה אנושית אמיתית, כזו שממשיכה להדהד גם לאחר לכתה של מי שהייתה מקור לאור עבור רבים.