בפסק דין שניתן בבית משפט השלום באשדוד נקבע, כי אל-על לא הוכיחה שעשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה למרוקו. כל אחד מהתובעים יקבל 2,120 ש”ח ופיצוי לדוגמה על סך 500 שקלים נוספים לצד חיוב בהוצאות משפט בסך כ 20 אלף ש״ח | הפרטים המלאים באשדוד היום
פסק דין מעניין התקבל לאחרונה בבית משפט השלום, על ידי כבוד השופטת טלמור פרס.
הוגשה תביעה על ידי 29 תושבים באמצעות עורך הדין מ. שטרית כנגד חברת אל על שאותה ייצג עוה״ד א.סיני.
29 תובעים החליטו לא לוותר לחברת אל-על ותבעו אותה בגין ביטול טיסה ברגע האחרון. התביעה התקבלה בחלקה. נפסק, כי חברת אל על לא עמדה בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים הסבירים ועשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע א ביטול הטיסה בנסיבות העניין ולפיכך, התובעים זכאים לפיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמא מכח החוק.
ת"א (שלום אשד') 9586-09-22 מרי אוחיון נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (נבו 2.2.2025) תביעה לקבלת פיצוי כספי והחזר הוצאות, מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב 2012, כנגד הנתבעת- חברת תעופה ישראלית, לאחר שטיסה מישראל למרוקו אליה רכשו כרטיסים, בוטלה. הנוסעים גילו ביום הטיסה, כי בוטלה על ידי הנתבעת, מבלי לקבל הודעה על כך וללא התראה מוקדמת. הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה כנגדה משאינה חייבת לתובעים מאומה. הטיסה בוטלה בשל עיצומי מאורגנים ומתוכננים של הטייסים ("שביתה פראית"), עליהם לא הייתה לנתבעת כל שליטה ואשר הותירו אותה ללא יכולת לאייש טיסה זו, למרות שעשתה כל שביכולתה כדי לקיימה. בית משפט השלום, פסק כלהלן: נקבע, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. נקבע לא אחת בפסיקה, כי "שביתה פראית" יכולה להיכנס לגדרי הפטור בשל נסיבות מיוחדת. וסריקת תכליתו של החוק והרקע לחיקוק הסעיף המעניק פטור במקרה של שביתה. ואולם גם במקרה זה, עדיין מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח, כי פעלה ועשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את ביטולה של הטיסה באותן נסיבות. בענייננו, משבוטלה טיסת התובעים על ידי הנתבעת, יש לבחון זכאות התובעים לפיצוי הסטטוטורי, על רקע טענות הנתבעת בדבר קיומן של נסיבות מיוחדות שלא היה בשליטתה ושלא יכולה היתה למנוע אותן על אף שעשתה ככל יכולתה, קרי שביתה פראית של טייסי אל על, שהביאה לטענתם לביטול הטיסה. הפטור יבחן ב"מבחן אובייקטיבי" האם חברת תעופה סבירה יכולה הייתה לצפות את הנסיבות שהובילו לביטול הטיסה. בענייננו נקבע, כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים הסבירים ועשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את ביטול הטיסה בנסיבות העניין, ולפיכך זכאים התובעים לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 6(א)(3). ביחס לטענה לזכאות שירותי סיוע; נקבע, כי התובעים לא הציגו כל ראיה בעניין הוצאות שנדרשו להוציא, או שהוציאו בפועל ונשאו בתשלום עבור שירותי סיוע, או כי נשאו בתשלום עבור מזון, משקאות או נסיעות לשדה התעופה וממנו, ולפיכך אינם זכאים להטבת שירותי סיוע. עוד נקבע כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות 6(א)(2) והשיבה את תמורת הטיסה, על פי דין. עוד נקבע כי בהתחשב בהיקף ההפרה הנוגעת אך לחובה המפורטת בסעיף 14(א)(1), ומשזו אינה מבין החמורות, בשעה שהתובעים ידעו על ביטול הטיסה, הושבה להם תמורתה, ואף הוצעה להם טיסה חלופית, מצא בית המשפט לנכון לפסוק פיצוי לדוגמא לכל נוסע, בסך 500 ₪ מכוח הוראות סעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה. כמו כן, אל על תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי על סך 2,120 ש״ח וכן תישא בהוצאות משפט ושכר טרח עו״ד בסך כולל של כ- 20,000 ש״ח.
תמונה: pixabay
