סגן ראש העיר שמעון כצנלסון עייף? הציבור עייף יותר

טור דעה מאת: אשדוד היום

נדמה שמשהו כבד ירד על שמעון כצנלסון בקדנציה הזו. אולי זה הגיל (קרוב ל80), אולי ההחלשות הפוליטית ואולי פשוט צינון טבעי אחרי שנים של שליטה כמעט אבסולוטית בקהל יוצאי ברית המועצות בעיר. האיש שנחשב פעם למנהיג האמיתי של מגזר שלם, נראה כיום בעיקר עסוק בענייני מאחורי הקלעים ולא ממש בעבודה עירונית משמעותית, לפחות לא כזו שמכירים. והציבור? כבר למד להבחין בהבדל.

עשה את שלו?

אי אפשר להתווכח עם הזמן. כצנלסון מתקרב לגיל 80 ואולי באמת עשה את שלו. אבל הבעיה היא לא הגיל, אלא התפקיד: כצנלסון עומד בראש החברה העירונית לתיירות. גוף שהוקם כדי לשים את אשדוד על המפה, למשוך אליה תיירים, ליצור יוזמות מלהיבות ולהפוך את העיר ליעד. בפועל? קיבלנו הבטחות גדולות ומציאות זעירה במיוחד.

חלומות על העץ

התושבים שמעו מזמן על גלגל ענק שאמור להיבנות בין חוף לידו לאורנים, על סירות בנחל לכיש ועוד שלל דמיונות. בפועל, החברה לתיירות הצליחה “לתקתק” בעיקר את פסטיבל עמים וטעמים, שגם הוא, נודה, אירוע נחמד. אבל עיר עם יכולות, תקציבים וים של פוטנציאל אמורה לשאוף קצת יותר גבוה מסטנד אוכל וחומוס בטעמים. האם לשם כך הוקמה החברה לתיירות? פסטיבל אחד, במקרה הטוב, פעם בשנה?

בעלי התפקיד הבכירים בחברה לתיירות- מטעם כצנלסון, אז למי מועילים התירוצים?

כאן נכנסת גם הפוליטיקה הזעירה: בקדנציה הזו כצנלסון דאג למקורבו אבי עזר להתיישב על כיסא מנכ״ל החברה לתיירות, אחרי שעבר מכיסא מנכ״ל חפ״א. ההנהלה שלו, העובדים שלו, האנשים שמקורבים אליו שם, הכל מסודר לפי הספר. רק שהחלק הקטן של עשייה ציבורית? שם נתקענו.

לודה גוזב

ואם כבר מקורבים, נכיר גם את לודה גוזב. בעבר, עבדה בחפ״א, היום בחברה לתיירות. במקרה (או שלא), גם חלק מרשימתו של כצנלסון למועצת העיר. יש רק פרט קטן: עובדת ציבור אמורה להתפטר לפני התמודדות פוליטית. האם זה קרה? ככל הידוע לנו, לא. אבל נו באמת, למה להתקטנן, נכון? הרי העיקר להתברג במקום הנכון. עם זאת, ראינו את השניים גוזב את כצנלסון, נוכחים נוכחות משמעותית ביום הבחירות לועידת הליכוד. הלשם כך קיבלה גוזב את הג׳וב בחברה לתיירות?

כל זה אולי לא מעניין מבחינת טפסים, חוק ותקנות, אבל כן מעניין מבחינת הציפייה הציבורית: מה עושה סגן ראש העיר שמחזיק בתפקיד אסטרטגי ומנהל חברה עירונית חשובה? איזה פרויקטים מקודמים? האם קורה משהו בשטח חוץ מהחזקת מקומות עבודה למקורבים? כי בינתיים, נראה שכלום.

שובל של פעילים מאוכזבים

לא חסרים גם פעילים לשעבר שסיפרו על הבטחות מפוארות, תמיכה מוחלטת בכצנלסון ואכזבה שהגיעה בעקבות כך. אבל מה לעשות, בסוף רק מי שנמצא הכי קרוב נהנה מהגביע. האחרים נשארו בחוץ, מחכים לפירור של תשומת לב.

על כל זה ביקשנו תשובה. ב־24.11.25 נשלחה לכצנלסון שאילתא רשמית: ספר לציבור מה החברה לתיירות באמת עושה. היום כבר שלחנו תזכורת. תגובה? בינתיים, איננה. אולי פשוט אין מה לומר. אולי כבר אין כוח. אולי אנשים התעייפו מלספר על עשייה שלא קיימת.

אנחנו לא שומרים על סבלנות. נמשיך לשאול, להקשות, להציק ולא לוותר, כי החברה לתיירות היא לא צעצוע של פוליטיקאים, היא ניזונה מתקציב ציבורי ואמורה להיות מנוף פיתוח אמיתי שאמור לשרת את תושבי אשדוד.

ואם סגן ראש העיר שכח את זה בדרך, נעזור לו לזכור.

נמשיך לעקוב.

צילום: אריק גו׳רנו לאשדוד היום.