הסטוריז של אשדוד היום

העלה סטורי

גִּלְגּוּלוֹ של ״חדר מיון קדמי״- כיצד לאחר שהוטלו עליו עיקולים זמניים נמכר לידי משפחת אבו?

משפחת אבו הכריזה על השלמת רכישת בניין ״חדר מיון קדמי״ אשר רק לפני 9 חודשים בית המשפט הטיל עליו עיקולים זמניים וציין, כי עמותת ״רפואה וישועה״,הנתבעות: "הפרו את התחייבויותיהן כלפי המדינה, ויצרו מצב בו מליוני שקלים של כספי הציבור שניתנו לטובת אינטרס ציבורי מוצאים את עצמם בחשבונותיהם הפרטיים של המשיבות, במקום לשרת את האינטרסים הציבוריים לשמם נועדו". סיפורו של בניין

ביום שישי האחרון, 04/06/2021, הכריזה משפחת אבו – חברת ״אבו יחיאל חברה לבניין בע״מ״ – על השלמת רכישת מבנה ״חדר מיון קדמי״ אשר זכור לכל כבניין שהפך לפיל לבן בכניסה הדרומית לעיר. השטח לבניין ניתן בזמנו לעמותת ״רפואה וישועה״, שלא קידמה היטב את בניית הבניין וייעוד השטח ובית המשפט החליט לפני 9 חודשים להטיל עיקולים זמניים במקום.

לפני כתשעה חודשים, בחודש ספטמבר 2020, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשת הפרקליטות והטיל, במעמד צד אחד, עיקולים זמניים על נכסי העמותה "רפואה וישועה" וחברת M.C.A.M.R.C. זאת בהתאם להבטחת סכום התביעה בסך של כ-16 מיליון ₪ שהגישה נגדן המדינה. בבקשה להטלת עיקולים זמניים צוין, כי הנתבעות "הפרו את התחייבויותיהן כלפי המדינה, ויצרו מצב בו מליוני שקלים של כספי הציבור שניתנו לטובת אינטרס ציבורי מוצאים את עצמם בחשבונותיהם הפרטיים של המשיבות, במקום לשרת את האינטרסים הציבוריים לשמם נועדו".

המכתב של צילקר לראש הממשלה נתניהו – ספטמבר 2020

ראש העיר לשעבר, אינג׳ צבי צילקר, שלח כתשעה ימים לאחר פסק הדין מכתב לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו ובו הוא מציע לו להשמיש את חדר המיון הקדמי שנבנה בעיר לפני שנים ונותר מושבת מכל פעילות, לטובת טיפול בחולי קורונה בזמן שיא המגיפה.

ראש העיר לשעבר אינג׳ צבי צילקר מוכיח לנו פעם אחר פעם, שהעשייה הציבורית נמצאת לנגד עיניו הגם שאיננו מתפקד כבר כחבר מועצת העיר. מי שהעבודה הציבורית מצויה בדמו, נדמה, כי היא כשם כל חיידק מסרבת לעזוב בקלות. הצעתו של אינג׳ צילקר הגיעה שעות ספורות לאחר שפרסמנו, כי בית המשפט החליט להטיל צווי עיקול זמניים על נכסי עמותת ״רפואה וישועה״.

להלן המכתב ששלח ראש העיר לשעבר צבי צילקר לראש הממשלה מר בנימין נתניהו ב-29/09/20:

אם כך, כיצד השטח נמכר בכל זאת לידיים פרטיות?

פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בשם משרד הבריאות, הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב תביעה נגד "עמותת רפואה וישועה- אגודת ביקור חולים דחסידי גור בארץ ישראל" וחברת אם.סי.איי.אם.אר.סי. אחזקות 2014 בע"מ, במסגרתה ביקשה לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, להשיב לקופה הציבורית  סכום מצטבר של למעלה מ-16 מיליון ₪ בגין הפרת התחייבויות כלפיה. עניינה של תביעה, בדרישה להשבת כספי ציבור שהמדינה העבירה לעמותה לשם הקמה והפעלת מרכז למתן שירותי רפואה מיידיים בעיר אשדוד- מרכז אשר לא הוקם ועד היום עומד במיקום מרכזי בעיר אשדוד.

על פי כתב התביעה, העמותה לא קיימה את התחייבויותיה, לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ולא הפעילה אותו, ולבסוף אף הגדילה לעשות ומכרה את המקרקעין ואת המבנה שהחלה להקים בו לנתבעת 2 –  חברת אם.סי.איי.אם.אר.סי. אחזקות 2014 בע"מ  – תמורת סכום של 57,150,000 ₪. זאת ללא ידיעת משרד הבריאות, תוך גריפת רווחים לכיסה שלא כדין, ואף על פי כן היא ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה ומסרבת להשיבם לקופת המדינה.

תחילת הפרשה בשנת 2007, אז פורסמו מבחני תמיכה להקמת מרכז לשירותי רפואה מיידים בעיר אשדוד, שמטרתם היתה נתינת מענה זמני לצרכי תושבי אשדוד עד להקמת בית חולים קבוע בעיר. במסגרת זו, התקשרה העמותה בהסכם תמיכה עם משרד הבריאות וקיבלה סכום של 9.6 מיליון ₪, תוך שהיא מתחייבת להקים את המרכז הרפואי עד לסוף שנת 2008, ולהפעילו במשך 10 שנים או עד שיפתחו שעריו של בית חולים קבוע בעיר. העמותה, שאמנם החלה בהקמת המבנה של המרכז הרפואי, לא עמדה בהתחייבותה להשלימו ולהתחיל בהפעלתו במועד שנקבע ואף לא בכל מועד אחר.

במהלך השנים שחלפו ממועד החתימה על הסכם התמיכה, העמותה המשיכה לטעון, כי היא עושה מאמצים לעמוד בהתחייבויותיה, ומעת לעת ביקשה ארכות נוספות, אך בפועל- לא רק שהמבנה לא הושלם אלא העמותה אף הגדילה לעשות ובשנת 2014 מכרה כאמור את המקרקעין ואת הנכס שהחלה להקים בו לידי צד שלישי תמורת סכום של 57,150,000 ₪, וזאת ללא ידיעת משרד הבריאות.

במסגרת הסכם המכר בין העמותה לחברה הרוכשת, התחייבה החברה הרוכשת להקים את המרכז הרפואי, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין המדינה לעמותה. אלא שגם החברה הרוכשת לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ובכך הפרה גם היא את ההתחייבות שקיבלה על עצמה.   

בשנת 2017, פנתה המדינה לעמותה וביקשה את השבת כספי התמיכה. בתגובה, הגישה העמותה, באמצעות ב"כ, טיעונים בכתב לעניין הדרישה בגדרם העמותה לא התכחשה למחויבות שלה להשלמת הקמת המרכז הרפואי ולהפעלתו במשך 10 שנים, וטענה, בין היתר, כי היא מכרה את הנכס לצד שלישי על מנת שזה ישלים את המרכז ויפעילו כאמור בהתחייבות העמותה כלפי משרד הבריאות.

אלא שבפועל, החברה הרוכשת מחזיקה היום בנכס שבו הושקעו 9,600,000 ש"ח מכספי הציבור, בניגוד לתקנות ולהסכם שמכוחם ובמסגרתם ניתנו הכספים מלכתחילה, ומבלי שניתנה למדינה עבורם כל תמורה.

במסגרת כתב התביעה, מבקשת המדינה כאמור מבית המשפט לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, להשיב ו/או לפצות את המדינה בסכום מצטבר של 16,279,206 ₪.

בכתב התביעה צוין, כי "במכירת המקרקעין העמותה למעשה סתמה את הגולל על אפשרותה לקיים את התחייבויותיה בהסכם ההקמה, תוך שהיא גורפת, שלא כדין, הון עתק לכיסה. ואף על פי כן- בעזות מצח, העמותה ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה וממאנת להשיבם לקופת המדינה".

בנוסף, ביקשה המדינה מבית המשפט להטיל על הנכסים, הזכויות וכספי הנתבעות צווי עיקול זמניים, זאת להבטחת סכום התביעה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בית המשפט כאמור נעתר לבקשה והטיל צווי עיקול זמניים על נכסי הנתבעות.  

את המדינה מייצגים בהליך עורכי הדין לאה הומינר פולק ולירון שי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בסיוע של עו"ד עדי רון מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

להלן כתב התביעה המלא כלשונו:

עניינה של תביעה זו בסכום של 9,600,000 ₪ שהמדינה העבירה לעמותת רפואה וישועה – אגודת ביקור חולים של חסידי גור בארץ ישראל לשם הקמת והפעלת מרכז למתן שירותי רפואה מיידיים בעיר אשדוד, בהתאם להסכם ההקמה שעליו חתמו הצדדים. 

כפי שיפורט להלן  העמותה לא קיימה את התחייבויותיה, לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ולא הפעילה אותו, ולבסוף אף הגדילה לעשות ומכרה את המקרקעין ואת המבנה שהחלה להקים בו לנתבעת 2   חברת אם.סי.איי.אם.אר.סי. אחזקות 2014 בע"מ (להלן: "החברה הרוכשת")  תמורת סכום של 57,150,000 ₪. זאת ללא ידיעת משרד הבריאות, תוך גריפת רווחים לכיסה שלא כדין, ואף על פי כן היא ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה ומסרבת להשיבם לקופת המדינה.

במסגרת הסכם המכר בין העמותה לחברה הרוכשת, התחייבה החברה הרוכשת להקים את המרכז הרפואי, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין המדינה לעמותה. אלא שגם החברה הרוכשת לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ובכך הפרה גם היא את ההתחייבות שקיבלה על עצמה.   

כתוצאה מהעסקה הנ"ל, החברה הרוכשת מחזיקה היום בנכס שבו הושקעו 9,600,000 ש"ח מכספי הציבורבניגוד לתקנות ולהסכם שמכוחם ובמסגרתם ניתנו הכספים מלכתחילה, ומבלי שניתנה למדינה עבורם כל תמורה.

משכך, ובשל הנימוקים שיפורטו להלן, המדינה תבקש מבית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, להשיב ו/או לפצות את המדינה בסכום מצטבר של 16,279,206 ₪.

העובדות בהתאם לכתב התביעה:

1. במשך שנים רבות סבלו ערים מסוימות בישראל מפער בין צורכי האוכלוסייה הגדלה לבין שירותי הרפואה הניתנים לה בעיר מגוריה. הבעיה הייתה חריפה במיוחד בעיר אשדוד, שבה המרחק מבתי חולים היה רב והתקיים יחס גבוה של מיטות לנפש כתוצאה משיעור גידול האוכלוסייה הגבוה (ר' דברי ההסבר להצעת חוק הקמת בית חולים באשדוד (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2001, ה"ח 3057). במהלך השנים המדינה נקטה במספר מהלכים שמטרתם הייתה לפתור באופן קבוע או זמני את המצוקה האמורה. 2. במסגרת כך, בינואר 2007 פרסם משרד הבריאות "מבחנים לתמיכת משרד הבריאות במרכזים לשירותי רפואה מיידיים", בגדרם נקבעו תנאים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות, לצורך פיתוח מרפאות לשירותי רפואה מיידיים בערים המונים 200,000 תושבים ושאין בהם מרכז שירות או בית חולים כללי המפעיל מרכז לרפואה דחופה (להלן: "מבחני התמיכה"). 

העתק המבחנים לתמיכת משרד הבריאות במרכזים לשירותי רפואה מיידיים, י"פ תשס"ז 5619, מצורף כנספח א לכתב תביעה זה.3. סעיף 5 למבחני התמיכה דורש מהמוסד הנתמך להתחייב להקים מרכז שירותים רפואיים תוך שנה ממועד קבלת כספי התמיכה ולהפעילו במשך 10 שנים לפחות:(1) מרכז השירות יפעל לפי מתכונת השירות, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים על המשרד כאמור בפסקה 4 במשך תקופה של עשר שנים לפחות, שתחילתה לא יאוחר משנה ממועד השלמת מתן כספי התמיכה (להלן – תקופת עשר השנים), וזאת בלא תמיכה נוספת של המשרד.4. לאחר פרסום מבחני התמיכה, בפברואר 2007, הוגשה בקשה יחידה לקבלת התמיכה – בקשתה של עמותת רפואה וישועה. הבקשה נדונה בוועדת התמיכות של משרד הבריאות (להלן: "וועדת התמיכות"), וכן בוועדת הכספים של הכנסת, ובעקבות הדיונים תוקנו המבחנים. ביום 28.1.08, אושרה בקשת העמותה על ידי ועדת התמיכות של משרד הבריאות, בכפוף לחתימת הסכם בין משרד הבריאות והעמותה (להלן: "הסכם ההקמה"). הסכם ההקמה נחתם עוד באותו יום.

כאמור, עד לכתיבת שורות אלה, המבנה לא הושלם ובוודאי שלא פתח את שעריו לציבור. לאור חשיבות הדברים ועל מנת להשלים את התמונה נביא להלן חלק מפניות העמותה למשרד לאורך שנים, בהן העמותה טענה כי היא תעמוד בהתחייבויותיה, ואף טענה לא פעם שהדבר יקרה תוך זמן קצר. כך למשל, במכתב מיום 17.12.09כתבה העמותה כי:

"כלל מערכות התשתית לרבות תברואה, חשמל מע' אויר וגזים כבר הותקנו המרכז לשירותי רפואה מיידיים.

אנו מבקשים לדווח לך שבקומת שרותי הדימות של המרכז לשרותי רפואה מיידיים בוצעו עבודות הגמר ובקומת הרפואה הדחופה החלו בבצוע עבודות גמר." (שם, פס' 14)

בשורה התחתונה, בגדר מכתבה מיום 10.10.17 העמותה הודתה בזכות המדינה לדרוש את השלמת והפעלת המבנה, שאם לא כן היה עליה לחוב בהשבת כספי התמיכה, אולם ציינה כי ממש בימים אלה היא משלימה את התחייבויותיה ולפיכך היא סבורה כי אין בסיס לדרוש ממנה את השבת הכספים שהוענקו לה מכוח מבחני התמיכה.

העתק מהטיעונים בכתב שהגישה העמותה ביום 10.10.17 מצורפים כנספח יז לכתב תביעה זה.27. זה המקום לשוב ולציין כי בניגוד לטענות העמותה הנ"ל, המרכז הרפואי לא קם באותם ימים, וגם במועד כתיבת שורות אלה עומד המבנה כ"פיל לבן ללא שימוש" (כלשון ב"כ העמותה). 28. משחלפה שנה (וליתר דיוק – שש שנים) מאז נטלה החברה הרוכשת על עצמה את ההתחייבות להקמת המרכז הרפואי –והחברה הרוכשת לא התקדמה בהשלמת המבנה וודאי שלא החלה בהפעלת המרכז הרפואי, הפרה גם החברה הרוכשת את התחייבותה לטובת המדינה (באשר לפרקי הזמן שהוקצבו להקמת המרכז הרפואי ר' ס'5(א) למבחני התמיכה, אשר תנאיהם נכללו בגדר הסכם ההקמה מכוח ה"והואיל" השלישי לו).29. נוכח כל האמור, ומשכספי התמיכה לא הושבו לידי משרד הבריאות על אף הדרישה המפורשת להשבתם – מוגש עתה כתב התביעה דנן. הנתבעות חייבות בפיצוי המדינה ביחד ולחוד לכל הפחות בסכום ההשקעה (הוא סכום התמיכה) ששולם מכספי ציבור. 30. העובדות העיקריות הנדרשות לשם ביסוס עילות תביעה זו הן כמתואר לעיל. עם זאת, לשם פרישת מלוא רוחב היריעה, תוסיף התובעת ותפרט בקצרה על גלגוליהם של המקרקעין והמבנה שבהם תוכנן לקום המרכז הרפואי.

ב.1 המקרקעין והמבנה בהם החלה הקמת המרכז הרפואי31. המקרקעין בהם החלה העמותה את בניית המרכז הרפואי מושא כתב תביעה הם המקרקעין הידועים כיום כגוש 2022 חלקה 8 (בחלק) (להלן: "המקרקעין").32. ביום 11.2.04 נחתם הסכם בין עיריית אשדוד (להלן גם: "העיריה") לבין עמותת רפואה וישועה, בגדרו העיריה העניקה לעמותה זכות שמוש (בר רשות) ללא תמורה בשטח המקרקעין (להלן: "הסכם העברת הזכויות"). על פי ההסכם זכות השמוש במקרקעין הוענקה לעמותה לתקופה של 10 שנים ועם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות, כאשר האופציה הותנתה בקיומו של ההסכם ובשמוש בחדר המיון לייעודו על פי ההסכם (ס' 2.8 להסכם העברת הזכויות).

מן העבר השני, העמותה התחייבה לבנות ולהפעיל חדר מיון שישרת את תושבי אשדוד וסביבתה, במימון מלא של העמותה (ס' 2 להסכם העברת הזכויות). בעניין המקרקעין העמותה התחייבה להחזיר את זכות השמוש לעיריה במצב בו לא תמלא התחייבותה במועדים שנקבו בהסכם, וכן שלא להעביר את הזכויות המוקנות לה לשמוש בקרקע לצד ג' מבלי לקבל את הסכמת העיריה (ס' 3 להסכם העברת הזכויות).

העתק מהסכם העברת הזכויות שנחתם ביום 18.2.04 מצורף כנספח יח לכתב תביעה זה.33. ביום 26.2.06 ניתן לעמותה היתר בניה ראשון לתחילת העבודות על חדר המיון המתוכנן (היתר נוסף ניתן בהמשך), והעבודות החלו.34. כפי שפורט לעיל, מתוך הכרה בצורך של האוכלוסייה הגדלה במתן מענה מתאים לצרכיהם הרפואיים הדחופים, ביום 24.1.7 פורסמו מבחני התמיכה. בגדר המבחנים נכללה דרישה לערבות בגובה המענק לשם הבטחת ההתחייבות להקמת המרכז הרפואי. כן נכלל מנגנון לחילוט יחסי של הערבות במקרה בו הפעלת המרכז הרפואי תפסק לפני תום תקופת עשר השנים, בשל הקמת בית חולים כללי (ס' 4(6) לנספח א שלעיל). בשלב מאוחר יותר המבחנים תוקנו ובגדר הסכם ההקמה נכלל סעיף המורה כי בהתקיים אחד מהתנאים שפורטו בתיקון למבחני התמיכה – המדינה תהא רשאית להיכנס לנעלי העמותה באמצעות משרד הבריאות ולעשות שימוש במבנה, בתנאים המפורטים בהסכם (ס' 5 להסכם ההקמה, נספח ד שלעיל). 35. כמו כן, בהתאם לאמור בתיקון למבחני התמיכה, להסכם ההקמה נוספו נספחים ובהם מכתבים מעירית אשדוד הנותניםהסכמתה להעברת זכות השימוש במקרקעין למשרד הבריאות, ללא תשלום שכ"ד בגין השימוש, וכן את הסכמתה לרישום המכתב כהערת אזהרה על הנכס (נספחים ב, ב1 להסכם ההקמה). 

העתקים ממכתביה של עיריית אשדוד למשרד הבריאות מיום 16.1.08 ומיום 24.1.08 מצורפים כנספח יט לכתב תביעה זה.36. בהקשר זה יודגש כי על פי הסכם ההקמה: "העמותה היא זו שתפעל לרישום הערת האזהרה על הנכס" (ס' 5 להסכם ההקמה), אלא שבפועל הערה כזו מעולם לא נרשמה, וגם לא נרשם חלף כך משכון שיאפשר את הבטחת זכויות המדינה. מדובר בעוד אחת מן ההפרות המרובות שעשתה העמותה.37. יוער כי האפשרות של רישום הערת אזהרה ניתנה כבטוחה חלופית בלבד, במסגרת התיקון למבחני התמיכה, כאשר הבטוחה הראשית שהוגדרה במבחני התמיכה היא הפקדת ערבות בגובה כספי התמיכה. אלא שהעמותה לא סיפקה אף אחת מן החלופות ואף לא כל בטוחה אחרת.38. עד לשנת 2013 עיריית אשדוד חכרה את המקרקעין מרמ"י, ואילו העמותה היתה בעלת זכות שימוש במקרקעין בלבד. עם זאת, כפי שתואר לעיל, בשלהי שנת 2012 נרקם הסכם בין אסותא לעמותה, ובגדר הסכם זה ביקשה אסותא כי הזכויות במקרקעין יועברו לידיה. לשם כך ביקשועיריית אשדוד והעמותה לחתום על הסכם לפיו הקרקע תוחכר לעמותה בחכירת משנה, מתוך כוונה שהעמותה תשעבד את זכויותיה בקרקע לטובת אסותא. אלא, שלאחר שההסדר המוצע מול אסותא נדון במשרדי המדינה, נקבע כי על פי כללי המשפט המנהלי לא ניתן לאשר את העברת הזכויות במקרקעין לאסותא מבלי לקיים מכרז על המקרקעין.39. בהמשך לכך, ביום 7.11.13 נחתם הסכם פינוי בין העמותה, עיריית אשדוד ורמ"י (להלן: "הסכם הפינוי"), במסגרתו נקבע כי העירייה תוותר על זכויותיה במקרקעין והעמותה תפנה את המקרקעין כנגד החזר השקעותיה בנכס ומנגד רמ"י תוציא את המקרקעין למכירה במכרז פומבי. בגדר הסכם זה נקבע כי סכום ההשבה בגין המבנה המצוי על המקרקעיןיעמוד על 51,183,141 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

העתק מהסכם הפינוי שנחתם בין העיריה העמותה ורמ"י ביום 7.11.13 מצורף כנספח כ לכתב תביעה זה.40. בהתאם להסכם הפינוי, בינואר 2014 פרסמה רמ"י את מכרז מס' ים/373/2013, לחכירת מגרש ומבנה הבנוי עליו למטרת הקמת חדר מיון ברובע המיוחד באשדוד. על פי המוסכם, בגדר תנאי המכרז הזוכה נדרש לשלם לרמי, בנוסף להצעות עבור הקרקע, גם את עלויות הקמת המבנה ע"י העמותה, בסכום של 51,183,141 ₪. למכרז זה הוגשה הצעה אחת בלבד – הצעתה של העמותה, על סך של 1,912,720 ₪ וביום 6.4.14 העמותה הוכרזה כזוכה במקרקעין, לאחר שהוסכם כי אין טעם לדרוש ממנה לשלם את כספי ההשבה אשר נועדו לשוב לכיסה.

העתקים מחוברת מכרז מס' ים/373/2013 ומהודעת הזכייה במכרז מצורפים כנספחים כאב לכתב תביעה זה.41. כפי שפורט לעיל, הצורך בפרסום מכרז על המקרקעין נולד בגדר הניסיונות המשותפים של כלל הגורמים, ומשרד הבריאות ביניהם, להגשים את המטרה של הקמת מרכז לשירותי רפואה מיידיים באמצעות אסותא. אלא, שכאמור, לבסוף העסקה בין אסותא לעמותה לא צלחה, אך העמותה נותרה בעלת המקרקעין. 42. בשלב זה, לאחר שנים של פניות, בקשות, והבטחות סרק שהפנתה העמותה אל משרד הבריאות, החליטה העמותה, מתוך רצון לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה, לפעול מבלי ליידע את משרד הבריאות, ולמכור את הנכס לצד שלישי, תוך שהיא מתיימרת להכניסה בנעליה לצורך הסכם ההקמה. כל זאת תוך שהיא גורפת לכיסה, שלא כדין, סכום נכבד של לא פחות מ-57,150,000 ₪. 43. יודגש  במכירת המקרקעין העמותה למעשה סתמה את הגולל על אפשרותה לקיים את התחייבויותיה בהסכם ההקמה, תוך שהיא גורפת, שלא כדין, הון עתק לכיסה. ואף על פי כן  בעזות מצח, העמותה ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה וממאנת להשיבם לקופת המדינה.44. התוצאה הקשה של הסכם המכר היא שכיום החברה הרוכשת למעשה מחזיקה בנכס בו הושקעו 9,600,000 ₪ מכספי הציבור מבלי שניתנה להם כל תמורה! העמותה לא קיימה את ההתחייבויות שבתמורה להן ניתנו כספי התמיכה, ולא שיפתה את המדינה עבור כספי הציבור שהושקעו בנכס וכך גם החברה הרוכשת. 3. עילות התביעה45. מבלי לגרוע מזכותה של המדינה לבסס את זכאותה לסעדים נשוא תובענה זו על כל טענה משפטית אחרת, תטען המדינהכי יש לקבל את התובענה וליתן לה את הסעדים המפורטים במסגרתה, וזאת בין היתר בגין העילות המפורטות להלן.46. העמותה הפרה ברגל גסה, פעם אחר פעם, את הסכם ההקמה. לבסוף, בעצם מכירת הנכס העמותה עיקרה את ההסכם והפכה אותו להסכם שאיננו בר ביצוע מבחינתה (Void). גם החברה הרוכשת, אשר קיבלה על עצמה את ההתחייבות להקמת והפעלת המרכז הרפואי במסגרת הסכם המכר לא עמדה בהתחייבויותיה ולא הקימה את המרכז הרפואי, על אף חלוף למעלה מ-6 שנים מיום השלמת העסקה, ובכך הפרה גם היא את התחייבותה להקים את המרכז הרפואי בפרק הזמן הקבוע במבחני התמיכה.47. במצב דברים זה המדינה תטען כי היא זכאית להשבת כספי התמיכה, בהתאם לדיני החוזים. בכלל זה המדינה תטען כי אי השלמת המבנה והפעלתו מהווה הפרה יסודית של ההסכם ושל מבחני התמיכה באופן המקים לעמותה ולחברה הרוכשת,יחד ולחוד, חובה לפצות את המדינה בגין ההפרות. לכל הפחות מדובר בהשבה של מלוא כספי התמיכה, וזאת על פי סעיפים 54-55 ל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973(להלן: "חוק החוזים הכללי")) וסעיפים 2 ו-9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות").48. ויובהר – בזמן שעל פי חוק לא ניתן להמחות חובה ללא הסכמת הנושה (סעיף 6 לחוק המחאת חיובים תשכ"ט-1969(להלן: "חוק המחאת חיובים")), המחאת זכות איננה דורשת את הסכמת בעל הזכות מכיוון שהיא איננה מוציאה את החייב הראשון מן התמונה אלא מאפשרת לבעל הזכות לפנות אל גורם נוסף בדרישה לקיום הזכות (סעיף 1 לחוק המחאת חיובים;  ס' 34 ו-55 ל חוק החוזים הכללי).49. כלומר, הסכם המכר למעשה יצר מצב בו החברה הרוכשת לקחה על עצמה התחייבות דומה לזו שלקחה על עצמה העמותה, אך זאת מבלי שיהיה בכך כדי "להוציא מהתמונה" את העמותה או להפחית מאחריותה של העמותה להתחייבות אותה הפרה. משכך, בהתאם להוראות ס' 54-55 לחוק החוזים הכללי, הנתבעות, אשר התחייבו כלפי המדינה בחיוב זהה, והפרו את אותו חיוב  חייבות יחד ולחוד, בסעדי ההשבה והפיצויים המגיעים למדינה מכח ההפרה. 50. בנוסף, בכך שהעמותה קבלה כספים מצד שלישי עבור מכירת המקרקעין והמבנה, מבלי שעמדה בהתחייבויותיה להקמת והפעלת המרכז הרפואי ומבלי שהשיבה למשרד את כספי התמיכה, היא גרפה לכיסה, למעשה, רווחים על חשבון כספי משרד הבריאות. המשרד יטען שעל פי סעיף 11(א) לחוק החוזים תרופות על העמותה להעביר למשרד פיצוי בגובה הרווח שהופק מכספי התמיכה.51. לחלופין, ככל שבית המשפט ימצא כי יש תוקף להסכמת העמותה והחברה הרוכשת בהסכם המכר, לפיה החברה הרוכשת תכנס לנעליה של העמותה בהסכם ההקמה – תטען המדינה כי העילות החוזיות שלעיל חלות כנגד החברה הרוכשת, אשר התחייבה לשאת בזכויותיה ובחובותיה של העמותה (ר' ס' 3 להסכם המכר), וזאת בהתאם להוראות סעיף 7 לחוקהמחאת חיוביםתשכ"ט-1969.  52. זאת ועוד, החברה הרוכשת, חתמה על הסכם המכר בידיעה כי בין העמותה למדינה ישנו הסכם לגבי המבנה, לפיו אין להעבירו לפני שהושלמה בנייתו, ובכך סגרה את הגולל על אפשרותה של העמותה לקיים את הסכם ההקמה וגרמה להפרתו, וכל זאת בלי לפנות אל המדינה על מנת לבקש את הסכמתה או לפחות ליידע אותה בדבר עסקת המכר. בעשותה כן גרמה הרוכשת למדינה נזק בגובה סכום כספי התמיכה (כולל ריבית והצמדה). משכך המשרד יטען שעל פי סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] על העמותה להעביר למשרד פיצוי בגובה כספי התמיכה כולל ריבית והצמדה.53. לחילופי חלופין תטען המדינה כי יש ליתן לה את כל הסעדים המבוקשים מכוח דיני עשיית עושר שלא במשפט. העמותה ו/או החברה הרוכשת נהנות מפירותיו של נכס אשר הושקעו בו כספי ציבור, מבלי להשיב למדינה את החלק שהושקע מכספה בהקמת המבנה. מדובר בהתעשרות על חשבון המדינה, בניגוד גמור למבחני התמיכה ולהסכם ההקמה שבגינן הושקעו כספי התמיכה בנכס מלכתחילה. משכך המדינה תטען כי על הנתבעות להשיב לה את כספי התמיכה, כולל ריבית והצמדה, וכן את הרווח שנעשה מן הכספים , וזאת בהתאם להוראות ס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.54. בנוסף לאמור לעיל המדינה תטען כי בעצם אי דיווח אודות עסקת המכר מהמשרד הן העמותה והן הרוכשת פעלו בחוסר תום לב כנגד המדינה, בניגוד לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים הכללי, וגם מן הטעם הזה יש לחייבן, ביחד ולחוד, לפצות את המדינה ולהשיב לה את כספי התמיכה (בנוגע לחובת תום הלב כלפי צד שהודר מן החוזה ר': ע"א 8143/14 יוסף חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ בעמ' 31 לפסק הדין (פורסם בנבו, 29.01.2017().4. סיכום וסעדים55. כאמור, העמותה, החתומה על הסכם תמיכה מול משרד הבריאות, קיבלה מהמשרד סך של 9.6 מיליון ₪ כתמיכה שיועדה להקמת והפעלת מרכז לשירותי רפואה מיידיים על ידי העמותה. בשלב מאוחר יותר, בעת רכישת הנכס, גם החברה הרוכשת לקחה על עצמה את ההתחייבויות הקבועות בהסכם ההקמה. ולמרות זאת, היום עומד הנכס כ"פיל לבן" שאין בו שימוש, שכן הן העמותה והן החברה הרוכשת לא עמדה בהתחייבויותיהן, לא השלימו את בניית המרכז הרפואי ולא הפעילו אותו. ואף על פי כן אף אחת מן הנתבעות לא מצאה לנכון להשיב את כספי הציבור לקופת המדינה, זאת על אף שברקע, מבלי שהן טורחת לערב או אפילו ליידע את משרד הבריאות בכך, התרחשה בין הנתבעות עסקת מכר תמורתסכום עתק של למעלה מ-57 מיליון, שהביאה להתעשרות וגריפת רווחים לכיסן של הנתבעות שלא כדין.56. לאור כל האמור, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן למשרד את הסעדים המצטברים הבאים:1. לחייב את העמותה, ואת החברה הרוכשת, יחד ולחוד, לפצות את המדינה בגין הפרת ההסכמים וההתחייבויות. המדינה תטען שיש להעמיד את גובה הפיצוי לכל הפחות בגובה הסכום שהמדינה העבירה ככספי תמיכה,בתוספת ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 – נכון ליום הגשת התביעה: סכום של 13,288,176 ₪.2. לחייב את העמותה להשיב למשרד את הסכום אשר הרוויחה מעסקת המכר, אשר כספי התמיכה היוו נדבך מרכזי בהשגתו, ואשר עומד על סך של 14,227,877 ₪. או לחלופין, ולכל הפחות, לחייב את העמותה להשיב למשרד את החלק היחסי (שיעור סכום כספי התמיכה משווי הנכס) ברווח שעשתה העמותה ממכירת המקרקעין העומד על סכום של 2,991,030 ₪, כל זאת על פי החישובים שלהלן.− הרווח שעשתה העמותה נכון ליום 31/12/2014: הסכום בו נמכרו המקרקעין (57,150,000+מע"מ), בניכוי מחיר הקרקע (1,912,720+מע"מ) מוצמד למדד מחירים לצרכן מיום 06/04/2014 ובניכוי ערךהמבנה כפי שנקבע ע"י רמ"י (51,183,141) מוצמד למדד מחירים לצרכן מיום 29/12/2013 = 13,482,232 ₪.− חלק התובעת ברווח זה: ביום מכירת הקרקע כספי התמיכה צמודים למדד מחירים לצרכן מיום 29.1.2008 עמדו על 11,222,400 ש"ח- סכום זה מהווה 21.02% מתוך ערך הנכס כפי שנקבע ע"י רמ"י – 51,183,141 ₪ מוצמד למדד מחירים לצרכן מיום 29/12/2013 ועד ליום המכירה  = 51,131,958 ₪ לכן יש לתת למשרד 21.02% מתוך הרווח(13,482,232 ש"ח), ולהצמיד רווח  זה לריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה  מיום 31/12/2014 ועד ליום הגשת התביעה – סך 14,227,877 ₪ כלומר חלק התובעת : 2,991,030 ₪.3. לחייב את הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. 57. לפני סיום יוער כי לפי הידוע לתובעת וכפי שעולה מתיק העמותה ברשם העמותות, טרם הועברה לידי העמותה מלוא התמורה עבור הסכם המכר, מסיבות שאינן ידועות למדינה. לפיכך במקום בו בית המשפט הנכבד לא ימצא לנכון לחייב את החברה הרוכשת בפיצוי המדינה – המדינה תבקש, לכל הפחות, לתת סעד לפיו חלק מהתמורה שעוד לא שולמה, בגובה כספי התמיכה בתוספת ריבית והצמדה כמפורט בפסקה 55(א) שלעיל, לא יועבר לידי העמותה אלא יועבר ישירות מידי החברה הרוכשת לידי המדינה.58. מן הדין ומן הצדק להיעתר לתובענה.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעות בהוצאות ובשכ"ט עו"ד לטובת התובעת.

צילום תמונה ראשית: אסותא אשדוד

אולי תתעניין ב...

קווי לילה חוזרים לפעול- הפרטים המלאים

הודעה חשובה לצעירים ולהורים: קווי לילה חוזרים לפעול בחופשת הקיץ משרד התחבורה משיק מחדש את קווי …

2 תגובות

  1. עכשיו השאלה הנשאלת, האם יחיאל אבו באמת מנסה לקדם רפואה פרטית בישראל? האם הוא לוקח על עצמו גן את תשלום התביעה? בסופו של דבר זה עסקים, כפי שנראה הכסף הלך לפח ועוד פעם קבוצת עסקנים חרדים גוזרת קופון על חשבוננו.

  2. מקס מקסים דדון

    יאמר לזכות חב" אבו בע"מ בכלל ולמייסד והיזם יחיאל אבו בפרט, ולבנו ידידי צחי אבו שהצטרף וחבר לאביו ולחברת הבנייה שבבעלות המשפ' אשר תורמת לקהילה בכל מיני דרכים שונות עוזרת לנזקקים רבים ועוד הרבה מעשים טובים בסתר (ללא כוונות רווח) יישר כח וכל הכבוד על כך,זאת בהמשך לפעילות החברה בבנייה ופיתוח העיר אשדוד והסביבה, כמו כן פרוייקטי תמ"א 38 ברחבי העיר, החב' יוזמת התקשרויות מבורכות כגון ייבוא חברות הייטק ומפעלים לעיר ובכך יוצרת מקומות עבודה לתושבי העיר, ולאחרונה רכשה את בניין המיון הקדמי אשר עמד שנים רבות כ-'פיל לבן' זמן רב לפני הקמת בה"ח אסותא ומתכוונת להפעילו לרשות הציבור בתחום הרפואי .. (כמצוין בכתבה לעיל) ונאחל להם בהצלחה בהפעלת המבנה שציינתי ובכל מעשי ידיהם שירבו אנשים כאלה בעירנו אשדוד ובכלל הי"ו אותם ואת בני משפחתם אמן !✌🏽Ⓜ️⚘🇮🇱

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.