דף הבית > דעות ובלוגים > רוחות מלחמה? את הישראלי קשה-העורף זה אינו מטריד

רוחות מלחמה? את הישראלי קשה-העורף זה אינו מטריד

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

צה"ל הורה על פתיחת מקלטים בגולן – זו ההתראה הדרמטית שקפצה במכשירי הסלולר לאחר שטראמפ הכריז על פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן, ובסוריה נראו תנועות חריגות של הכוחות האיראניים. לשעות ספורות נשמעו הלמות תופי מלחמה; לשבריר שנייה נתקפנו פאניקה קלה והערבות ההדדית בצבצה. אולם למחרת, על אף גיוס מצומצם של לוחמים, סוללות כיפת ברזל שהוצבו ומשגרי הטילים שעמדו בהיכון – שככה הסערה והצפון חזר לשגרה הפסטורלית.

מתבקש כי מיד לאחר איום שכזה נתעורר ונשאל שאלות, נפיק לקחים וניערך לקראת הבאות, אבל לא במחוזותינו. עם ישראל הוא עם קשה עורף. בשונה מיתר העמים שיישבו לטקס עצה, אותנו לא קל לשכנע, גם לא באמצעות איום. עוד מכה? לא חוששים, העורף קשיח ומסוגל לספוג הכול. גם מה הביג-דיל? סומכים על טראמפ שידאג לנו. ביחס לכל קודמיו, הוא איש שהוכיח שהוא עומד במילה שלו.

אינני פוליטיקאי או כלכלן; גם לא מומחה ליישוב סכסוכים בינלאומיים, אבל ההיסטוריה לימדה אותי היטב כי דבר אינו מגיע בחינם ואף אירוע עולמי בסיכומו של דבר אינו פועל לטובת ישראל. אין צורך לרכך את העורף הקשה, אלא עלינו לפעול באמצעות מוח והלב.

לפי חכמת הקבלה, כל אירועי העולם הגדולים, איומים ככל שיהיו, מטרתם לכוון אותנו להשגת תכלית אחת: שכל האנושות תגיע לאחדות נפלאה, ובתוכה יתגלה הכוח האחד, חוק הטבע העליון המנצח על הכול, הבורא. איך קשורה איראן לסיפור הבריאה? הרב קוק הגדיר באופן חד: "אם אי אפשר לתקוע בשופר לגאולה, באים אויבי ישראל, עמלק, היטלר וכו', ותוקעים באוזנינו לגאולה. הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח" ("מאמרי הראי"ה"). אחרי מצרים, עיראק, ירדן ולבנון – האויב התורן הוא איראן.

לצד הרב קוק, כל גדולי ישראל, "אנשי מערכת הביטחון" לדורותיהם, כתבו ש"עיקר המגן בפני הפורענות הוא האחדות, וכאשר יש בישראל אהבה, אחדות ורעות, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם, וכל הקללות והייסורים מתרחקים" (ספר "מאור ושמש"). חוסר היציבות הנמשך לאורך שבעים שנות קיומה של מדינת ישראל הוא מעין הארכת זמן שניתנה לנו למילוי ייעודנו הזה בלבד. אולם כדי להבין לעומק את שצפוי לנו, ואף להתכונן לכך, עלינו להכיר את מפת הכוחות שבטבע.

העולם כולו מחובר ברשת קשרים הרמונית. עם ישראל מהווה צומת מרכזי על מפת הכוחות, ויש לו תפקיד מכריע וייחודי במערכת: להתחבר "כאיש אחד בלב אחד" ואף לתת דוגמה חיובית לחיבור האנושות כולה – להיות "אור לגויים". כאשר אנחנו משתדלים להתחבר בינינו ולא רק בשעת מצוקה, כוח החיבור החיובי מוזרם דרכנו ברשת האנושית כולה, ומחלחל עד לאחרון האדם. לעומת זאת, כאשר איננו ממלאים את תפקידנו, אנחנו מזמינים את הכוח השלילי החודר לתת-ההכרה של אומות העולם ומעורר בהן שנאה כלפינו. מכאן, שגם בעיסוק העולמי מול איראן, זה רק עניין של זמן עד שעם ישראל יעמוד אשם על קדמת הבמה.

הזמנים שבהם העולם לוחץ עלינו ואנחנו לרגע מתלכדים, אינם אלא דוגמה עבורנו כיצד עלינו לנהוג איש ברעהו בחיי היומיום. אולם אין בחיבור זמני שכזה שום כוח רוחני ממשי, הוא מדומה, הוא חיצוני והוא מחויב על פי הגורל. לפיכך, יש לעורר תמריץ מצידנו להתחבר בינינו למען מטרה רוחנית נשגבת. העולם ממתין שנבצע את משימתנו הגורלית: להביא את כלל האנושות לחיבור ולמגע עם הבורא. ושוב, מהו הבורא או הכוח העליון לפי חכמת הקבלה? זהו כוח חיובי עליון שקיים בין בני אדם שמתחברים בעודם חיים בעולם הזה; חיים במערכת יחסים של נתינה, חיבור ואהבה. זה גרעין האהבה ועליו אנחנו צריכים לחתום הסכם.

 

קרדיט צילום: טים נוקס

 

 

סאן ספארק מרכז הידע

בדוק גם...

דרעי צייץ: ״ש״ס תתמוך ביחיאל לסרי לראשות העיר אשדוד״

ציוץ מעניין למדי של שר הפנים מר אריה דרעי בנושא הבחירות המתרגשות עלינו לטובה ציוץ …

שינוי גודל גופנים