דף הבית > פוליטיקה > ראש העיר יחיאל לסרי – מושיטים לך יד

ראש העיר יחיאל לסרי – מושיטים לך יד

אתמול בערב, ערב תשעה באב, כתב ראש העיר פוסט, שאילו היה מיישם הוא בעצמו רק חלק קטן מהעצות הטובות שנתן בו – אזי כל המערכת הפוליטית בעיר הייתה שונה לגמרי ובאופן חיובי.

באופן מוזר, כתב לסרי כגנאי את כל הדברים שיש הטוענים, שהוא בעצמו נוהג לעשות, לכאורה, וקרא לציבור הרחב להימנע מכך. האומנם חושב הוא, כי הציבור באשדוד לא רואה בעיניים טהורות את מעשיו וכוונותיו? קשה להאמין.

"בעידן הרשתות החברתיות, די לנו להסתכל בתגובות בדף זה כדי להבין את המצב החמור בו אנו שרויים", כותב ראש העיר. כמה הבנה והפנמה יש ללסרי במצב בו הוא וחבר מרעיו נמצאים, מבחינה ציבורית-פוליטית. אכן, יש הסוברים, כי מערכת הבחירות הקרובה לא תהיה קלה עבורם וזה ממש בלשון המעטה והעובדה שהוא מעלה את החשש שלו על הכתב בפרהסיה עשויה ללמד אותנו על נכונות הדברים ועל החשש בו הוא שרוי, לכאורה, שאם לא כך – בוודאי היה בוחר במילים אחרות בערב תשעה באב.

כמה מילים לנו ליחיאל לסרי – מי שהביא את הסיטואציה הלא פשוטה הזאת על עצמו הוא אתה בלבד : בחירה של אנשים לא מוכשרים/לא ראויים לתפקידים בכירים, עצימת עין בדיוק היכן שהציבור רוצה ומצפה ממך לפקוח ולהשגיח על הקופה הציבורית, הרחקה של הציבור ממך ומלשכתך בהוראתך המפורשת בדמות שומר בכניסה ללשכה ומחיקת ימי קבלת הקהל לאפס, חוסר מענה ישיר שלך לציבור, חוסר התאמה בין עבודת העירייה לרצון הציבור – לא פעם החלטת לפעול בכיוון מסוים מבלי להתייעץ עם הציבור ומבלי לשאול וראית פעם אחר פעם, שמדובר בפרויקטים כושלים או בכאלה, שהציבור כלל לא היה מעוניין בהם מלכתחילה, הפרד ומשול שמונעים מתוך פחד בלבד. הצבת את עצמך כל כך גבוה מבחינת המרחק שלך מהעם,  יחיאל, כל כך מרוחק מהעם ומרצונותיו, שגם עכשיו כל הניסיונות שלך "לרדת לעם", לפגוש אנשים ו"להיטמע" שוב בציבור – נוחלים תחושת בוז של הציבור וחוסר אמון של הציבור בך. ארוחת צהריים עם מאן דהוא לא יכולה למחוק סכסוך של שנים, אתה בוודאי יודע את זה טוב מכולם.

אולי זה המקום להגיד לך – איש לא שונא אותך, יחיאל לסרי. למעשה, רוב הציבור כלל לא מכיר אותך וההתבטאויות ברשתות החברתיות או בכלל נובעות מצרכים אנושיים, כנים ומוחשיים של הציבור. הצורך של הציבור בשיתוף קשור רק לאהבת חינם. אהבה שהציבור מחכה לה ממך.

הציבור האמין בך בשתי מערכות הבחירות האחרונות. זו האחרונה הייתה קשה מאוד והקרובה שתבוא עלינו לטובה, תהיה קשה עבורך שבעתיים. למה? התרחקת יותר מדי. בחרת להקיף את עצמך ביועצים, שלחשו לך עצות שווא, אך גם פה האחריות היא עליך בלבד. אתה בחרת את היועצים שלך ולכן אל לציבור לבוא אליהם בטענות, כי אם אליך בלבד. מי שלא סר למרותך? פוטר או הוחלף לאלתר. רבים הם האנשים שעברו בלשכתך, עד כי הגעת למצב שהלשכה כמעט ריקה מאנשים. מגוון התפקידים שבנית עומדים כעת עם כותרות על דלתות המשרדים הריקים. איזה איש ציבור יכול לפעול לבד? לא נבין, לא נדע.

פרויקטים הונחתו על הציבור (הפרדת פסולת, רי-ווי ועוד) במקום לצמוח באופן טבעי מלמטה. לא אפשרת לציבור הרחב לבוא לידי ביטוי והציבור לא יישכח. אם הזכרת כבר את עידן הרשתות החברתיות אי אפשר שלא להזכיר גם את "האביב הערבי" שצמח מתוך ובזכות הרשתות החברתיות. טוניס שנתפשת כחשוכה ותושביה לא משכילים ומיד לאחריה מצרים – הצליחו להוביל למהפכות אמתיות של הציבור מול השליט העריץ. אם בדיקטטורות קשות זה קרה, לא מן הנמנע שמהפכה כזאת תקרה גם כאן, באשדוד הדמוקרטית. אילו רק אנשים ייצאו להצביע. והם אכן ייצאו הפעם.

דומה, כי בקדנציה האחרונה לא היה בן אדם בעיר שלא גיבש דעה מוצקה על השפעתו הכבירה של ראש העיר על שגרת החיים ובכלל כמעט בכל תחום: ניקיון, חינוך, רווחה, תחבורה, הנגשת העיר לנכים, קיימות (=איכות הסביבה). הפעם, עושה רושם, כי אחוז ההצבעה יהיה גדול יותר. אנשים הבינו שראש עיר זה לא רק ניקיון. ואם רק ירצה – ישפיע לחיוב על כל תחום חיינו. אם רק ירצה.

ממשיך לסרי בפוסט שלו וכותב: "במקום ביקורת לגיטימית ועניינית כלפי אנשי ציבור אנו נחשפים לגילויי שנאה אישית המלווים בבורות עמוקה המובילה לעמדות והתבטאויות מחפירות והזויות, המביישות את אומרן ושאין בינן לבין המציאות ולא-כלום".

ובכן, יחיאל לסרי, במשפט המביך הזה אותו כתבת, יש להניח, כי בעצמך, הראית לכל הציבור מה אתה חושב על ביקורת מכל סוג אליך. לא הייתה פעם אחת שביקשת להגיב באופן ענייני לביקורת זו או אחרת המונחת לפתחך וכל המעטים שהעזו לבקר נושא זה או אחר בפרהסיה זכו לבוז ממך, להתעלמות, להכפשות ולמילים עליהן אתה חוזר עכשיו בפוסט הזה, שכתבת ערב תשעה באב. אותו פוסט, בו אתה מנסה לקרוא לאחדות, אך יצאה בו אמת גדולה, שאולי נובעת מתחושה קשה של בידוד ציבורי אותו גזרת והבאת על עצמך. במשפט הזה, אתה אומר במפורש מה אתה חושב על ביקורת. מכל סוג- עניינית ושלא עניינית. ובכלל, איש ציבור צריך לדעת להתמודד עם כל סוג של ביקורת. שתיקה היא לא דרך התמודדות, בחירת עיתונאים מסוג מסוים היא לא דרך התמודדות, סגירות מפני התקשורת שאתה מגדיר "עוינת" היא לא דרך התמודדות. איש ציבור חייב להתמודד עם כל ביקורת, בכל נושא ולדעת לתת את התשובות ואת הצד השני, באם יש כזה. ובוודאי שעליו לכבד ראשית אדם באשר הוא ובטח כזה (או כזאת) המעבירים מידע לציבור באמצעי תקשורת.

בפוסט שלך, אתה ממשיך בפרץ הכנות המרשים שיוצא ממך ובכך, מותיר אותנו "העיתונות המבקרת" כמעט חסרי מילים נוספות והרי אתה אומר כאן הכל בעצמך –

"יש למנהיגים תפקיד מכריע בהתהוות האווירה השלילית הזו, הסתה פרועה, תוך הפרד ומשול, והעדפת האינטרס האישי על פני הכללי, מניעים את ההמונים למקומות הנמוכים ביותר".

גם בכך אתה צודק יחיאל לסרי. אכן יש לך, כמנהיג בפרק הזמן הזה, תפקיד מכריע ביותר באווירה השלילית בציבור. אתה הרחקת את הציבור ממך. אותו ציבור שאתה בוחר לכנות במילה המעליבה "המונים", כאילו מרמז על עדריות בו או על חוסר הבנה. אתה הוכחת לציבור פעם אחר פעם שטובתו כלל לא לנגד עיניך, אתה לא שיתפת את הציבור פעם אחר פעם ונחלת כישלונות במגוון פרויקטים. אתה בחרת להשקיע כסף גדול מאוד (מדי) בהופעות שמסתיימות בערב אחד במקום בחינוך. אתה כשלת בחוסר הטיפול בבריכות החמצון בכניסה לעיר וגרמת לעיר שלמה לנשום אוויר מזוהם להחריד במשך כמה ימים טובים של שריפה שם. אוזלת היד של המערכת, בין אם בשל מינויים לא ראויים או דרכי הפעולה שם, גרמה לכשלים אינסוף, שאת כולם נדע רק בסוף הקדנציה שלך. רק כאשר לא תהיה כאן יותר בתפקיד ציבורי, תאסוף את שבריך ותותיר עובדי עירייה שרק בלכתך יעזו, אולי, אם לא יפחדו עדיין, לפתוח את הפה או אז נגלה עוד תיבות פנדורה עם סיפורים אישיים קשים מנשוא, שאנשים נאלצו לעבור בשל ניהול כושל. אותו ניהול שבהכרח לא הוביל להישגים לא בפני עובדי העירייה ולא בפני התושבים. מי יודע? אותו ניהול אולי גם לא יוביל להישג פוליטי בפעם השלישית. זה כבר קרה בדיוק מאותן הסיבות במקומות נידחים אחרים בארץ. אולי גם כאן יקרה הנס.

נסגור את הטור הלא פשוט הזה באמירה מפורשת וחד משמעית לראש העיר – שנאה היא לא מנת חלקה של התקשורת, באשר היא. הרצון שלנו, כמו גם אנחנו מאמינים שהרצון שלך, הוא לטובת העיר אשדוד ותושביה. על הדרך אנחנו חלוקים וזה בסדר, אך על הכוונות – אין עוררין.

בדוק גם...

האשדודים הראשונים: מחלקת היולדות נפתחה בבית החולים בעיר

היסטוריה באשדוד: לידה ראשונה באסותא. מהיום, לא צריכים להרחיק לבתי החולים מחוץ לעיר וכאן, ממש …

שינוי גודל גופנים