דף הבית > פניות לראש העיר > עמי כהן חוזר לשבות: "הבטיחו לי מקום מגורים ולא קיימו"

עמי כהן חוזר לשבות: "הבטיחו לי מקום מגורים ולא קיימו"

בספטמבר 2017, החליט עמי כהן (60) לשבות מול בניין העירייה. כהן היה הבעלים של מזנון לעובדים ברחוב העבודה 7, אשדוד. "הקפיטריה", מסעדה ביתית עם אוכל של אמא.

לפני מספר ימים, החליט עמי לחזור ולשבות מול כיכר המפרשים. "אני נחוש ולא אעזוב את המקום עד אשר אקבל את מבוקשי. אני מבקש בסך הכל מקום מגורים פשוט". בריאיון פתוח, אשר ערכנו עימו לפני מספר חודשים, דיבר עמי על הכל : על העבודה במסעדה עם משפחתו : "אהבתי את הביחד המשפחתי"* על ההטרדות מצד העירייה: "שלחו לנו פקחים של איכות הסביבה בזמן שהנחל מזוהם ואנחנו בסך הכל טיגנו שניצלים"*  על ראש העיר: "הוא לא רצה לפגוש אותי. זה מזעזע אותי"*  ועל העתיד לבוא: "אנחנו לא נזוז עד אשר נקבל את מבוקשנו", על מבנה הלה-ממוניה : "לעשירים מחוץ לעיר נותנים להתעשר יותר ולנו לא נותנים לחיות בכבוד". 

ריאיון מעניין, עם האיש, שרבים הזדהו איתו והגיעו לתמוך בו לפני מספר חודשים. בימים האחרונים, כאמור, הוא חזר לשבות מול כיכר המפרשים וטוען, כי הובטח לו מקום מגורים וההבטחה לא קוימה. 

עמי הוא אב חד הורי לשני ילדים בני 25, 20.

"גידלתי אותם ותמכתי בהם מגיל 0. כאשר נפרדתי מאמם, הילדים נשארו אצלי ואני טיפחתי אותם ונתתי להם את כל עולמי אני ואמא שלי ז"ל. אמא ז"ל נתנה להם את כל האהבה של האם".

עמי, ספר לנו, בבקשה, איך התחלת לעבוד בעסק?

"החיים שלי לא היו קלים ויכולתי בקלות להיות עבריין גדול בעיר אבל בחרתי בדרך הישר, לעבוד בכבוד, אהבתי את הביחד עם משפחתי. הם באו ועצרו לי את החיים. זה מה שליכד אותנו ושמר עלינו והעירייה לא עזבו אותנו עד שפוררנו לנו את החיים עד דק".

כמה אנשים התפרנסו מהמסעדה הביתית שלכם?

"עבדנו 4 משפחות: אמא, אחותי, הבן של אחותי ואני.

כבר 32 שנה, שאנחנו מבשלים באהבה לכל העובדים ומאכילים עשרות רבות של עובדים קשיי יום, שהיו באים תוך כדי יום עבודה מפרך להשביע את רעבונם. התעוררנו מדי יום, מוקדם מאוד, כשעוד חשוך בחוץ, כדי לרכוש ולבשל את מה שסידרנו לילה קודם, נתנו את הלב ואת הנשמה והתפרנסנו בכבוד. לא חיפשנו הנחות או טובות מאף אחד".

מתי הבנתם שיש בעיה עם המסעדה?

"לפני כ-7 שנים, התחילו ההטרדות מצד עיריית אשדוד, שחיפשו כל דבר להיתפס עליו. כל המכתבים התחילו, הטרדות, בתי משפט, שגרמו לאמא שלי עוגמת נפש שלא תתואר ולפני כ-5 שנים איבדנו אותה בצער רב. בתוך תוכי, אני יודע שחלק גדול מהנפילה של האמא הגיבורה שלי היה המתח והחרדה שליוו אותנו בכל יום עבודה. לא היינו יודעים מה מצפה לנו. יום אחד במהלך העבודה, היא נפלה לי בידיים ואחרי פחות מחצי שנה היא נפטרה".

עצוב מאוד. איך התגברתם כולכם על לכתה של אמא?

"למרות כל הקשיים, אספנו את עצמנו ועבדנו בחזרה, כי רצינו להתפרנס בכבוד.

ההטרדות וההתעמרות של העירייה לא הפסיקו. באו עלינו כאילו אנחנו מדפיסים מיליונים".

איך ההטרדות, שאתה טוען שעברתם, באו לידי ביטוי?

"בתי משפט, פקחים כל שני וחמישי, פקחים של איכות הסביבה.

המצב בנחל אני מבין לא מפריע לאף אחד, בריכות החמצון, שנשרפו וחנקו אותנו ימים שלמים, חוות גז רעיל שהולכות להיות לנו כאן בלב העיר ויסכנו את הציבור- כאן לא שומעים על איכות הסביבה אבל אנחנו, שבסך הכל טיגנו שניצלים אלינו היו באים כל שני וחמישי".

האם היה ניסיון לבוא לקראתם? לפעול למען חוקיות המסעדה?

"אנשי העירייה הוליכו אותנו שולל. אמרו לנו: 'כדי שתקבל רישיון עסק תתקין ספרינקלרים, משרד הבריאות, מנדף חדש' ואחרי שסיימנו את זה אחרי כמה חודשים ומילאנו את כל התנאים שלהם, כשבאנו לחדש את הרישיון קיבלנו רעיון נוסף מהעירייה  – שינוי ייעוד. לא ידעתי אפילו מה זה ומה זה אומר. יותר מ-30 שנה בן אדם עובד ומתפרנס בכבוד ופתאום הנחיתו עלינו את המושג הזה שינוי ייעוד".

מה עשיתם כשאמרו לכם שצריך לשנות ייעוד של המקום?

"הבנתי, שהנושא של שינוי ייעוד לא קשור אליי אלא לבעלים של המבנה אני בסך הכל שוכר שם. הבעלים ניסה לבצע שינוי ייעוד, לא הצליח, הקשו עליו ואנחנו שילמנו את המחיר.

בדיעבד מתברר, שהשינוי ייעוד הזה שינה לנו את החיים מקצה לקצה. ממצב בו התפרנסנו כולנו בכבוד למצב של חובות, אין פרנסה וחובות בשוק האפור של בטלה, חוסר פרנסה ועכשיו אנחנו נתונים גם לאיומים והפחדות. כל זה רק, כי רצינו לעבוד בשקט".

מה קורה אתכם היום?

"כעת, נותרתי חסר כל – אמא נפטרה, אני שתומך בילדיי נמצא במצב קשה. ניסיתי בכל כוחותיי להתאקלם, לנסות למצוא כוחות להשתקם ולא הצלחתי. המקום הזה היה כל עולמי הייתי קם מהבוקר עד הלילה. הכרתי את כל העובדים בשמות, ידעתי איך כל אחד אוהב לאכול ומה ואהבתי להאכיל כל אחד מהם וידעתי אפילו מה ואיך רוצים. כל כך אהבתי לשרת אותם. באו וריסקו אותי. האנשים הרעים האלה בעירייה ריסקו אותנו".

ממה אתם הכי מאוכזבים?

"הכי אנחנו מאוכזבים מראש העיר, שגדל אתנו בשכונה, שידענו עליו מא'-ת הגיע לגדולות, חשבנו שיסתכל עלינו, הייתי מת רק להביא לתשומת לבו, שהורסים 4 משפחות ואי אפשר היה להיכנס אליו. הוא לא רצה לפגוש אותי. זה מזעזע אותי לזכור איך אני זוכר אותו פעם. מה עשינו לו, שהוא ככה מתנהג אלינו? אנחנו הבאנו תועלת לעיר הזאת, אהבנו אותו, תמכנו בו, רצינו שיבוא מישהו מתוכנו וכשהוא בא הייתה שמחה גדולה וחשבנו שהנה אנחנו מגיעים למנוחה ולנחלה מאז שהוא עלה התעמרו בנו, התעללו בנו".

מה אתה מתכוון לעשות בהמשך?

"אני לא רוצה להסתכל על אחרים. אני אוהב אנשים, שעובדים ומפרגן להם אבל בוא ניקח דוגמה על הבית המרוקאי הזה הלה-ממוניה. קראתי שיותר מ70% בנוי על שטחי ציבור שלנו. הבנאדם שם בכלל לא תושב העיר, בנויה מפלצת שבתוך האזור הזה יכולים לשקם את כל העבריינים של אשדוד, בלי צחוק. מחרפן אותי הדבר הזה שיחיאל שצמח מתוכנו רומס אותנו, מתעלל בנו- ממה זה נובע אני שואל? מאיפה זה בא לו?

לעומת זאת, באים אנשים מהרצליה, שרק הבריכה שלהם שווה כמו הבית שלנו, משתלטים לנו על שטח אדמה מפלצתי על חוף הים, במחיר שלו שוב אני אומר, יכולים היו לשקם את כל הבעייתיים של אשדוד וראו שם איזה פלא – אין שינוי ייעוד ואין שינוי קרקע. כל מה שבא לו הוא עושה- חנויות להשכרה, מכירת אוכל, אולמות שמחה שם יש רישיונות עסק, רישיונות כיבוי והכל- למה? למה את אנשי העיר רומסים ואנשים מבחוץ מחבקים, מעודדים ועושים אותם עשירים יותר?. מישהו פה איבד את שיקול הדעת. מה אני רציתי? לעבוד ולהתפרנס בכבוד ועבדתי קשה כמו חמור ונהניתי מכל רגע. לא הייתה לי טענה על אף אחד מעלות השחר עד הלילה. באנו והיה לנו כיף ביחד, אהבתי את הבוקר טוב, צהריים טובים של האנשים ועכשיו נותרתי בלי כלום. הם הפילו אותי? הם ישקמו אותי. הם ישלמו את החובות וימצאו מקום בשבילי, שאוכל לעבוד ולהתפרנס. אני רוצה לעבוד. אני רוצה שלא יתנו לי כסף, אלא שיתנו לי טורייה ואני אעבוד".

תמונות מספטמבר 2017| צילום: אשדוד היום:

למקרה שפספסתם –

http://ashdodhayom.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/

http://ashdodhayom.co.il/%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95/

 

 

בדוק גם...

העיתונאי יוסי מזרחי: לסרי חושב שהחילונים הם בירה. אולי כדאי לעשות לו ׳לחיים׳ בקלפי״?

העיתונאי המוערך, יוסי מזרחי, קורא לתושבי אשדוד לעשות ״לחיים״ עם ראש העיר יחיאל לסרי בקלפי …

שינוי גודל גופנים