"נתניהו קיבל החלטה אמיצה והוכיח את גדולתו כי הכי קל היה להיות פופוליסט"| מאת: בני ציפר

בני צִיפֶר הוא סופר, משורר ועיתונאי ישראלי, עורך מאז 1987 את המדור "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ" ובעבר בעל טור דעה בעיתון זה.

 

הערב, כתב בני ציפר טור דעה ל״אשדוד היום״ והרי הוא לפניכם במלואו:

 

הגיבור הגדול של סבב הטרור האחרון מעזה הוא בנימין נתניהו, בזכות האיפוק ההרואי שלו. הוא חרק שיניים והחליט החלטה לא פופולרית לטובת הביטחון של מדינת ישראל. הוא ידע, נכון, שברגע הראשון, העם ירתח מזעם בגלל מה שנראה ככניעה לחמאס. אבל כאן בדיוק הוא הוכיח את גדולתו כמנהיג. שכן הכי קל היה להיות פופוליסטי. הכי קל להיות אימפולסיבי וחסר אחריות כמו שנהג אביגדור ליברמן, כשגרם הנאה לחמאס בכך שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון.

יש רגעים בחייו של אדם שבו עליו לומר את ה"כן" או את ה"לא" למה שהדחף הראשון אומר לו לעשות. והדחף הראשון שעמד לפני ראש ממשלת ישראל הוא כמובן לתת לחמאס מנה אחת אפיים. אבל במחשבה שנייה, ראש הממשלה חשב על המחיר העצום שהמדינה עלולה לשלם רק בשביל הרהב הלאומי הריק של "הראינו להם". ואז הוא אמר את ה"לא" הגדול, ה"לא" הטרגי שאותו הוא יישא עכשיו – אבל אני בטוח שאם יצטרך לעמוד שוב מול אותה התלבטות הוא יאמר שוב את ה"לא" הזה, גם אם ה"לא" הזה יעלה לו בקריירה שלו.

כמובן שיש הרבה אנשים משמאל, ששמחים לראות את העם, שבדרך כלל מאוהב בבנימין נתניהו ונאמן לו, מטיל ספק במנהיגותו. אז יש לי חדשות בשבילכם: העם יתעשת, כשיבין שנתניהו קיבל החלטה אמיצה לטובתו של העם, וייתן בו שוב את אמונו. וכי יש מישהו אחר שאפשר לתת בו אמון? גם אם הבחירות היו היום, עדיין דומני שהישראלי השפוי היה עומד מול פתקי ההצבעה ואומר בלבו: רק ביבי.

לכן זה הזמן לדעתי לחבק אותו, את האבא הגדול והטוב שלנו, ולשרוק בוז למי שאיכזב ועזב את המערכה הגורלית על קיומנו רק בגלל ענייני כבוד מדומה. לדעתי, העם יזכור את התפטרותו של ליברמן כמשגה, כבריחה, כנטישה. והוא לא יסלח לו על הבריחה, והיא תדבק בו כמו שהפועל "ברח" דבק באהוד ברק.

אני מעריץ כיום ביתר שאת את נתניהו. כל כך הייתי רוצה לראותו עתה פנים אל פנים ולאחל לו את כל הטוב שבעולם. ואני שמח שיש לו משפחה תומכת – שרה, יאיר ואבנר, ואחיו השקט והשקול עידו נתניהו – שמקיפה אותו באהבה ללא תנאי, גם כשתושבי הדרום מפגינים נגדו וכשליברמן מפנה לו עורף ומסכן את ממשלתו.

זה הזמן לא להפגין נגדו ולא להבעיר צמיגים ולא להצטרף לאויבי נתניהו מהשמאל שהם אויבי עם ישראל, אלא להפך: להלל אותו בקול גדול על התשועה הגדולה שהביא לנו. כי דרך השלום תמיד טובה יותר מדרך המלחמה. ואם יש תקווה שעזה תירגע לזמן מה בדרכי שלום ובלי אבדות לחיילינו, זה עדיף על אובדן של חיים יקרים. על כךל הדברים האלה לא חושבים קצרי הרוח שבקרבנו שמייחלים למבצעי בזק מדומיינים שבהם כביכול יצליחו להכריע סופית את החמאס. וכשאל קצרי הרוח האלה מצטרפים אנשי זדון המנסים לסכסך בין העם לנתניהו – או אז צריך לומר להם: עד כאן!

אחיי מהדרום! אל תבואו להפגין בתל אביב. אל תלבו את האש של הסכסוכים הפנימיים כי בכך אתם רק גורמים נחת לחמאס ולאויבינו האחרים. הישארו בבית וחישבו על טובת המדינה כולה. וטובת המדינה כולה היא איפוק בחזית הדרום כדי לשדר חוסן בחזיתות המסוכנות יותר והרעות יותר הנפתחות עלינו מהצפון.

אם אתם באים להפגין, שזו תהיה הפגנת אהבה בנתניהו. כי זה מה שאויבינו הכי לא רוצים בו. אויבינו רוצים שנתניהו ייפול כי כך ייקל עליהם להפיל את מדינת ישראל כולה. אל תתנו להם את הנחת הזאת.

קרדיט צילום: בר גורדון

אולי תתעניין ב...

כנס לקוחות בנמל אשדוד בסימן "חדשנות לשיפור השרשרת התפעולית"

חברת נמל אשדוד ערכה השבוע במרכז המבקרים את כנס הלקוחות השנתי של מחלקת מכולות. הכנס …

שינוי גודל גופנים