משחק הכובעים של מוטי מלכא| תחקיר

המרכז לפיוט ושירה הינו עמותה אשר העומד בראשה הוא מר מוטי מלכא – מנכ"ל המשכן לאומנויות הבמה באשדוד ומנהלה הינו מר מקסים ממן – מנהל מתנ"ס בעיר. למותר ציין, כי שניהם מקבלים שכר מכספי הציבור בהיותם בעלי משרה ציבורית, נוסף על העמותה בראשה הם עומדים. בהתאם לתחקיר עומק אותו ביצענו במערכת 'אשדוד היום' התגלה, לכאורה, כי קיים צורך מהותי לבדוק האם העמותה השתלטה, לכאורה, מתחת לאפו של יו"ר דירקטוריון המשכן הקודם (עד לפני חודשיים) ראש העיר יחיאל לסרי, אם בידיעה ואם שלא בידיעה, על נכסים ציבוריים, מאגר אנשים, העברות כספים ועוד?

אין ספק, כי אבי אמסלם, יו"ר דירקטוריון המשכן החדש, שנכנס זה עתה לתפקידו, יצטרך להעמיק וללמוד היטב את התחקיר הזה, למען יידע היכן לתת דגש בתפקידו החדש, שכן מקורביו אמרו לנו, כי "אבי מתכנן לעבוד קשה במשכן ולטובת כלל תושבי העיר".

"הגשש החיוור" סטייל אשדוד

"הגשש החיוור" ירדו מהבמה ואולם אצל לסרי, מלכא ושות' המציאות, כך נראה, מעוררת גיחוך, כמו בדיחות של הגשש.  האם מוטי מלכא מנכ"ל המשכן לאומנויות אישר תנאים מפליגים למוטי מלכא יו"ר עמותת המרכז לפיוט ולשירה.  מבולבלים? זו לא בדיחה של פוליאקוב ז"ל.

מוטי מלכא – מנכ"ל המשכן ויו"ר המרכז לפיוט ושירה. צילום: חן בוקר

כפי העולה בדו"ח לשנת 2016, אשר יצא על ידי רו"ח איפרגן שמעון ביום 23 ביוני 2017 מטרות עמותת 'המרכז לפיוט ושירה' המוצהרות הן:

הקמת מרכז מקצועי, תרבותי וחינוכי בתחום הפיוט והשירה.

טיפוח תחומי החזנות, הבקשות והפיוט.

הפצת תחומי החזנות, הבקשות והפיוט כמורשת מסורתית לכלל גווני העדות והציבור.

עיריית אשדוד העניקה למרכז לתרבות האנדלוסית והפיוט בישראל בתקציב 2018 סכום של 915,000 ₪, כאשר מתוכם יוקצו 250,000 ₪ לטובת פסטיבל "תור הזהב". סכום זהה ניתן גם בשנים 2016, 2015.

תקציב 2018 בעבור המרכז לפיוט ולשירה
  • בהתאם להודעה על חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה כפי העולה מדו"ח רו"ח לשנת 2016, נוכחנו לדעת, כי השווי המצטבר של המשכורות השנתי עומד על 486,381 ₪. האם בין מקבלי המשכורות בעמותה קיימים אנשים הנושאים בתפקידים ציבוריים בנוסף להיותם מנהלי עמותה?
דו"ח חמשת מקבלי השכר בעמותת הפיוט והשירה

פסטיבל 'תור הזהב'

פסטיבל 'תור הזהב' אף הוא מתקיים באמצעות המרכז לפיוט ושירה ולא דרך המשכן לאמנויות, שהוא, למעשה, הגוף העירוני שאמור להוביל פסטיבלים בעיר ולהחזיר לידי התושבים את ההכנסות כתוצאה ממכירת הכרטיסים.

ההכנסות מפסטיבל "תור הזהב", כפי העולה מהדיווח, בשנת 2016 היה 314,406 ₪; בשנת 2015 היה 272,074 ₪. שאלה ליו"ר דירקטוריון המשכן לאומנויות בזמנו וראש העיר מר יחיאל לסרי – מדוע פסטיבל "תור הזהב" איננו מתקיים דרך המשכן לאומנויות, שהוא, כידוע לכל, גוף ציבורי?

נראה, כי באופן ההתנהלות הזו, העמותה לפיוט ושירה, בראשה עומד, כאמור, מר מוטי מלכא, מקבלת תמיכות תקציביות גדולות מתוך כספי הציבור ואילו הרווחים הנוצרים מהפסטיבל נותרים בעמותה וכפי הנראה, לא שבים בחזרה לציבור. האין זה אינטרס של ראש העיר,  כיו"ר דירקטוריון המשכן עד לפני חודשיים, לשמור על הכנסותיו של גוף עירוני בראשו עמד ובכלל בראש העיר בה הוא עומד? האם יתכן ומדובר בצינור להזרמת כספי ציבור לפעילים פוליטיים באצטלה של פעילות תרבות? האם אנחנו ניצבים בפני שימוש פסול בנכסים ובכספי ציבור?

האם נעשה שימוש פסול במשאבים עירוניים לטובת עמותה בראשה עומד מוטי מלכא?

בתכניה אשר פורסמה בעניין פסטיבל "תור הזהב" הוצג צוות הפסטיבל. הופתענו לראות, כי חלק גדול מהצוות של הפסטיבל אשר אמור להיות מתופעל על ידי העמותה לפיוט ושירה, שהרי לשם מוזרמים התקציבים, הינו צוות המשכן או גופים עירוניים אחרים.

כך למשל, מייסד ויו"ר הפסטיבל מר מוטי מלכא הוא גם מנכ"ל המשכן לאומנויות באשדוד; ניהול המוזיאונים: הגב' נעמי אדר – הינה בתפקידה הציבורי מנהלת מרכז מונארט; ניהול המרכז לפיוט ושירה מר מקסים ממן הוא גם מנהל מתנ"ס; ניהול אדמיניסטרטיבי: הגב' צילה מעוז הינה עובדת במתנ"ס; ניהול המכירות הינו מר איציק כהן, שהוא גם אחראי שיווק ומכירות במשכן לאומנויות ועוד ועוד.

הנחות לתושבי העיר וכרטיסים בחינם?

בנוסף לכך, לפי התכנייה המוצגת, התקיימו מעט מאוד מופעים הפתוחים לציבור ללא תשלום וכפי הנמסר במרכז ההזמנות אף לא קיימות הנחות לתושבי העיר.  כאן עולה שאלה כואבת למדי, שכן תושבי העיר כבר מימנו את פסטיבל "תור הזהב" על ידי כספי המיסים שלהם פעם אחת ובפעם הנוספת, הם מתבקשים לרכוש כרטיסים במחירים מלאים למופעים, ללא כל הנחה על היותם תושבי העיר. בנוסף, עולה סוגיית "הזמנות הניתנות ככרטיסים למקומות מצוינים בחינם" – על מי מוטלת הכנת הרשימה? מי יחליט מי יקבל הזמנה למופעים בחינם – המשכן או העמותה? על נושא חלוקת הכרטיסים כבר הכביר במילים נוקבות וקשות מבקר המדינה בדו"ח האחרון שכתב והפיץ בנושא זה.

פרס "תור הזהב"

  • השחקנית חנה אזולאי-הספרי זכתה בפרס "תור הזהב" על סך 75,000 ₪ מכספי הציבור דרך עמותה. כמוה קיימים מקבלי פרסים נוספים. כמדי שנה, פרסי "תור הזהב" מחולקים לאומנים שונים. מה מקור המימון? התשובה הנראית לעין היא, כביכול, פשוטה – תושבי העיר אשדוד. האם תושבי העיר אשדוד צריכים למממן פרסים לפסטיבלים שאינם עירוניים? האם תמו התחומים בהם עיריית אשדוד צריכה להשקיע כספים ורק נותר למממן, מתוך כספי הציבור, פרסים, אשר מחולקים בוועדה שאיננה עירונית, על ידי עמותה שהיא איננה גוף עירוני?

האם נעשה שימוש במאגר עירוני של נתונים אישיים לצורכי העמותה?

לא פעם, נוכחו תושבי העיר אשדוד לגלות, כי הם מקבלים הודעות סמס, אשר בדרך כלל מגיעות מהמשכן לאומנויות הבמה בעיר, עבור פסטיבל "תור הזהב", למשל. האם כאשר מסרו תושבי העיר את הטלפון שלהם למשכן לאומנויות על מנת שיעדכנו אותם במופעים עירוניים מטעם המשכן, הם ידעו, כי יבוא יום והמאגר ישמש עמותה כלשהי? האם תושבי העיר, שנתנו אמונם בעיריית אשדוד ובמשכן לאומנויות, ואפשרו את הכללתם במאגר הנתונים שיערו בנפשם, כי השימוש בפרטים האישיים שלהם יהיה להעשרת קופתה של עמותה טפילית?

האם נעשה שימוש במאגרים פרטיים לצורכי עמותה?



השאלות העולות מההתנהלות סביב פסטיבל "תור הזהב"

  1. בראשית דרכה, בשנת 1993, התמיכה התקציבית של העירייה עמדה על סך 180,000 ₪ בלבד. בשנת 2008, עם עלייתו של מר לסרי לשלטון, עמד התקצוב העירוני על 610,000 ₪ וסך כל הוצאותיה עמד על כ- 1,205,000 ₪ ואולם, בשנת 2016, מדווחת העמותה על תקצוב עירוני בסך 915,000 ₪ אך סך כל הכנסותיה עומד על 2,924,000 ₪. ללמדנו, כי יתכן והעברת הפעילות מהמשכן לעמותה לפיוט, הביא לגידול חד בתקציבה בשיעור של כ-1,700,000 ₪ אשר היו יכולים להיכנס לקופת המשכן ולכיס הציבור, וכעת, נכנסים לכיס העמותה ופעיליה. האם בצד התקצוב הישיר, מבצעת העירייה תקצוב עקיף על ידי העברת פעילויות וכספים לעמותה?
  2. כיצד עובדי ציבור הנהנים ממשכורות דרך קופת העירייה או חברה עירונית נוטלים לעצמם את החירות לייצר מנגנון תאגידי ליצירת מאגר כספי בלתי מבוקר, לכאורה?
  3. כפי הנראה והרשום לעיל בכתבה זו, יו"ר העמותה מלכא ומנהלה ממן, משתמשים בנכסים ובפלטפורמות עירוניות על מנת לקדם תאגיד לא עירוני בו הם מכהנים. נציין, כי המקום המוצהר בו קיימת העמותה הינו במתנ"ס העירוני "תקוותינו", האנשים הפעילים בפסטיבל אשר אמור להיות מאורגן על ידי העמותה, הינם ,בין היתר, נושאי משרות ציבורית. האם אנו עדים למצב בו עמותה לא עירונית משתלטת על תכנים עירוניים? מוסדות עירוניים? ומאגרי מידע פרטיים של תושבי העיר? ונכסי ציבור?
  4. אם המשכן היה זקוק לעמותה אשר תנהל את פסטיבל "תור הזהב" , מדוע לא יצא "קול קורא"? מדוע לא ניתנה האופציה ליתר העמותות להוביל את הפסטיבל? ואם בזמן כלשהו יצא 'קול קורא' מן הראוי יהיה לחדש אותו שוב ושוב ולאפשר לעמותות נוספות להיכנס לפעילות, באם צוות המשכן והעומד בראשו אינם מסוגלים לממש את המטרה לשמה הם יושבים בתפקידם.
  • הואיל והעמותה לפיוט ושירה משתמשת במשכן, באמפי ובאנשים המתפעלים דרך קבע מוסדות אלה – האם קיימים חוזים בינה ובין המשכן והאמפי? מה הסכומים אותם משלמת העמותה לגורמים עירוניים אלו?
  • האם האנשים, המתקשרים למרכז המכירות של "המשכן" וחושבים שהם קונים כרטיס למופע במשכן מודעים למצב לפיו הם, למעשה, רוכשים  כרטיסים מהעמותה לפיוט ולשירה? מישהו שאל אותם האם אפשר להשתמש בטלפון שלהם להצעת כרטיסים על ידי עמותה זו או אחרת? האם מאגר הנתונים הזה חשוף לעמותות נוספות בעלות אופי דומה? או שמא, העובדה, שיו"ר העמותה הוא גם מנכ"ל המשכן, מקלה עליו לקבל את הנתונים לידיו ולא לחשוף אותם הלאה?
  • עמלות – עובדי המשכן, אשר ביצעו מכירות טלפוניות "טלמרקטינג" קיבלו עמלות – ממי? מהעמותה? או מכספי המשכן? לפי עדויות אשר הגיעו למערכת "אשדוד היום", העמלות אשר קיבלו העובדים על פסטיבל "תור הזהב" נכנסו כחלק אינטגרלי מתלוש המשכורת שהתקבל על יד המשכן, כמו בכל חודש. האם המשכן שילם עמלות לעובדים על פסטיבל "תור הזהב"? האם העובדים שעובדים בחג (חול המועד פסח) קיבלו תעריף חג?
  • האם יו"ר הדירקטוריון או מנכ"ל המשכן התחשבו בכך, שהפנו את כוח האדם במקום להתעסק באירועים עירוניים או בעונת המינויים, דרכם אמור המשכן להחזיר אליו את כספי הציבור, והפנו אותם, לבצע שיווק ומכירות לעמותה שאינה עירונית? הייתכן? מדוע במקום לדאוג לכספי הציבור דואגים לכספי עמותה לא עירונית? מה ההיגיון?
  • באולמות, שבוצעו אירועים בחוהמ"פ, אשר הופנו לקהל הדתי-מסורתי האם בוצעו בהם בדיקות חמץ? האם על ידי המשכן או על ידי העמותה? כשרות הפעילות – מי לקח על כך אחריות?
  • העמותה האנדלוסית היא מסורתית שורשית כיצד היא עובדת בחול המועד פסח? כיצד עמותה דתית מביאה עובדים בחול המועד כדי להגדיל את המכירות? ואת הפעילות הכספית?
  • בשנים קודמות, היו בפסטיבל "תור הזהב" אירועים אשר הגיעו דרך החברות העירוניות. האם עובדי הציבור כגון: ממלא מקום ראש העיר – מר משה בוטרשוילי ומנכ"ל החברה העירונית לתרבות ופנאי – מר אורן טוויל – ידעו שהם עושים אירועים שמכניסים כסף לעמותה שאינה עירונית? באיזה כובע דיבר איתם מר מוטי מלכא? האם כמוטי מלכא יו"ר העמותה לפיוט ולשירה או כמנכ"ל המשכן? או שמא ישב על שני כיסאות באותה העת על אף ניגוד העניינים, לכאורה. האם הם ידעו שעמותה לא עירונית מנהלת להם את הפעילות התרבותית? יום יהדות גיאורגיה (בוטרשווילי) ו"בסיסה" (אורן טוויל). מדוע לא נעזרו באגף האירועים, שזה תפקידו הציבורי?
  • האם למופעים הוזמנו יקירי העיר אשדוד? נכי אשדוד?
  • מדוע לא ניתנה האופציה להוביל את פסטיבל "תור הזהב" על ידי עמותות אחרות? מדוע דווקא העמותה הזו נבחרה? וכיצד? האם היה קול קורא? וועדה? האם יכול להיות שהיה ניגוד העניינים? האם יו"ר העמותה ומנכל המשכן אחד הוא ועושה יד אחת? האם הוא שולט על הברז ואז מוזג לכוס שהוא רוצה? שהוא בוחר? ובמקרה אותה העמותה בראשה הוא עומד?

תגובות לנושאים שהועלו בכתבה:

כפי שניתן לקרוא, השאלות העולות מעצם ההתנהלות הינן רבות ומורכבות, וכן הועברו במלואן מספר פעמים הן לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, בעודו מכהן כיו"ר דירקטוריון המשכן, והן למוטי מלכא, שהוא מנכ"ל המשכן. כמו כן, גורמים נוספים בעיריית אשדוד קיבלו את האפשרות להתייחס לנתונים ונכון לרגע זה, בחרו לא להגיב לדברים וסיבותיהם עימם.

צילום ראשי: מתוך אתר PIXABAY 

אולי תתעניין ב...

בתושייה ובמהירות: המציל דודו כהן הציל אדם מטביעה בחוף מי-עמי

צוות המצילים בחוף מי-עמי הצילו במהלך השבת אדם מטביעה בחוף מי-עמי. המציל דודו כהן רץ …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שינוי גודל גופנים