מפסיקים לסבול: טיפים חשובים לתינוקות "מוגזים"!

בעיית הגזים אצל תינוקות היא בעיה מוכרת אשר מדירה שינה מעיני התינוק והוריו כאחד. על אף שהגורמים לה אינם חד משמעיים, על אי הנוחות, הבכי והכאבים הנלווים בהחלט ניתן להקל באמצעות כמה שלבים פשוטים, בדרך טבעית וללא תוספים תזונתיים!

לאורך שנים חוקרים מנסים למצוא את הסיבה להיווצרות גזים אצל תינוקות שנקראים בשפה המקצועית "קוליק", אך עד היום טרם נמצאה סיבה ספציפית וחד משמעית. הסיבות המוסכמות על כל החוקרים הן שגזים יכולים לנבוע מחוסר בשלות של מערכת העיכול והן מבליעת אויר בהאכלה, שהיא בפשטות גרפס שלא שוחרר והאוויר ירד למטה. מה שדווקא כן מסוכם על כל הרופאים הוא כי במחקרים נמצא שאין קשר בין היווצרות גזים למין התינוק ושגזים יופיעו לרוב בשעות הערב. 
באשר להגדרה הרפואית, זו מתבססת על חוק השלוש: הגזים לרוב יופיעו מגיל 3 שבועות, למעלה מ-3 שעות ביום, למשך 3 ימים בשבוע לפחות, במשך 3 שבועות, לרוב יסתיימו בגיל 3 חודשים. כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ויש תינוקות שיתחילו לסבול מגזים לפני גיל 3 שבועות וימשכו מעבר לגיל 3 חודשים.

מעבר לעולמות הרפואה והמחקרים, יש המתפלספים ומאמינים כי הסיבה לגזים קשורה דווקא להתפתחות הרגשית אצל תינוקות. לפיכך, הבטן נמצאת במרכז הגוף ואנחנו מייחסים לה מקום של כבוד בהחלטות ובתחושות יום יומיות, אנו פועלים על פי "תחושת בטן", חווים "פרפרים בבטן", ומשתמשים במשפט "פגעת לי בבטן הרכה" כביטוי המתאר פגיעה במקום משמעותי. החודשים הראשונים שבהם התינוק נמצא מחוץ לרחם נקראים גם הטרימסטר הרביעי, התקופה הזאת נחשבת כתקופת ההסתגלות לעולם. יש הטוענים בין הכניסה לעולם והתפתחות התחושות והרגשות לבין הופעת הגזים אצל תינוקות. לכן, רוב הפתרונות לגזים נמצאים במגע, בשחרור אויר והרפיית גוף התינוק. בנוסף, יצירת חוויות תנועה וערסול לתינוק כפי שהיה רגיל ברחם עשויה גם לעזור.

כאשר התינוק נמצא בהתקף גזים הוא לרוב יבכה בצורה מיוסרת, פניו יאדימו, גופו יהיה מתוח ונוקשה, ידיו ורגליו ינועו והוא יראה סובל. כתוצאה מכך יהיה קשה מאוד להרגיעו ולהביאו לשקט.

 אז מה עושים?

1. ערסול בידיים, בפוף או במנשא (בד או מנשא פזיולוגי) – כשתינוק מעורסל גופו משוחרר, הבטן רפויה, הוא משחרר את המאמץ הנדרש לחזקת גופו, ועם השחרור הגזים יצאו יותר בקלות. כשתינוק נמצא במנשא הוא שומע את דפיקות הלב ורחשי הבטן של הנושא אותו מה שמזכיר לו חוויה רחמית ויוצר תחושת ביטחון.

*במידה והופעת תופעת הגזים מתרחשת לרוב בשעה ספציפית במהלך היום, רצוי להתכונן לכך מראש וכרבע שעה לפני תחילת ההתקף להכניס את התינוק למנשא הצמוד אלינו.

2. עיסויים – ניתן להעניק לתינוק עיסויים בכל הגוף על מנת להרפות אותו וליצור שחרור. כשמגיעים לבטן חשוב לעסות אותה בכיוון השעון. כמו כן, בפעם הראשונה שניגע בבטן נעשה עיסוי על פני העור וככל שנתמיד עם העיסויים ניכנס מעט פנימה (הגבול העליון לעיסוי בטן הוא הצלעות). נעסה את הבטן 3 פעמים ביום לפחות ולא בזמן התקף. את עיסויי הבטן המיוחדים ניתן ללמוד בסדנת עיסוי תינוקות.

3.  תרגילי אגן – נשכיב את התינוק על הגב על משטח, נחזיק ביד אחת את האגן וביד שניה את הרגליים ונקפל את ברכיו מעט לכיוון הבטן. יש לחזור על הפעולה מספר פעמים. כשהאגן מעט מורם נעשה סיבובים של האגן לתינוק בכיוון השעון, יש להקפיד על תנועה קטנה ואיטית.

4. מוצץ – בגוף האדם שני שרירים טבעתיים הקשורים זה לזה, בפה ובפי הטבעת. כשהשריר העליון עובד ישנה השפעה גם על השריר התחתון. ניתן "לשחק" עם מוצץ בפי התינוק, ליצור ואקום עם המוצץ בפה ולשחרר. לרוב התרגיל זה ישפיע גם על השריר התחתון.

5. גרפס – אויר כלוא שלא יצא ויורד אל מערכת העיכול עלול ליצור גזים. לכן, הקפדה על הוצאת גרפסים עשויה להוריד את הסיכוי שהתינוק יסבול מהם. באופן כללי ובתינוקות מוגזים בפרט, מומלץ להקפיד על גרפס כדי למנוע את ירידת האוויר למערכת העיכול.

5. נמר על עץ – משכיבים את התינוק על האמה כשראשו לכיוון המרפק, שורש כף היד על אזור הבטן ומחזיקים את הרגל שאינה צמודה לגופנו כדי לאחוז בצורה בטוחה את התינוק. כשהתינוק נמצא בתנוחה הוא למעשה מרפה את גופו ובטנו הופכת רכה ולא מתאמצת. רצוי לחזור על המשפט: "תרפה, שחרר, אני פה לעזור" בקול נעים ומרגיע. ניתן בנוסף לשלב טפיחות בקצב פעימות הלב וכיפופי ברכיים או הליכה בקצב קבוע ומונוטוני.

תרגיל קטן שינוי גדול

להלן תרגיל חשוב נוסף אשר כדאי ורצוי לבצע 3 פעמים במהלך היום לפני ההאכלה וכאשר התינוק רגוע ושליו:

בשלב הראשון נניח את התינוק על האמה שלנו ב"תנוחת נמר על עץ". חשוב שהתינוק יהיה רגוע וגופו ירגיש רפוי על האמה שלנו. נצמיד את התינוק לגופנו ונחזור במשך 3 חזרות על מספר תנועות קטנות:

• נלחץ מעט עם שורש כף היד לכיוון הבטן ונזיז מעט את אגן התינוק פנימה עם היד הפנויה כשאנו אוחזים אותו בצורה בטוחה. נחזור מספר פעמים על התנועה.

• נשאיר את שורש כף היד על הבטן. עם היד הפנויה נחזיק את הירך הפנימית ונזיז את האגן מעט לכיוון המרפק, ניצור מעין קיפול קטן בבטן.

• כשהתינוק עדיין בתנוחת נמר, נשים את היד הפנויה על בטן התינוק ונבדוק שהיא רכה ומשוחררת, אם הבטן מוחזקת נשחרר אותה עם תנועה והחזקה של התינוק צמוד אלינו. כשהבטן "נופלת" לנו על היד נחזיק אותה עם כף היד שלנו ואצבעות פרוסות. ננסה לחבר את קצות האצבעות כשהבטן נמצאת על כף היד בתנועה של תפיסה (פרח) – אצבעות נסגרות פנימה לכיוון הבטן ומשחררות, נתפוס בספירה של 4, נחזיק ונספור עד 4 ונשחרר בספירה של 4.

זכרו תמיד, כשאנו נוגעים בתינוק ומחזיקים את התינוק צמוד אלינו ישנם הורמוני אהבה שמשתחררים. מעבר לכך שאנו עוזרים לתינוק ספציפית עם הגזים תחושת החיבור בין ההורה לתינוק עולה, הקשר והאהבה מתחזקים וכך גם תחושת המסוגלות ההורית. והכי חשוב, המסר לתינוק הוא שההורה שם בשבילו.

כותבת הטיפים היא שלי לביא – יועצת להתפתחות תינוקות למותג NUBY. לעמוד הפייסבוק

צילום: יח"צ חו"ל

אולי תתעניין ב...

האם נכונות הטענות לקיומה של מִתְפָּרָה במכרזי משאבי אנוש בעיריית אשדוד?

שני מכרזים פנים-מערכתיים יצאו היום (רביעי) בעיריית אשדוד. מכרזים פנימיים פירושם הוא שעובדי עירייה, אשר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שינוי גודל גופנים