מגמות פליטת חומרים מזהמים לאוויר באיזור התעשיה

מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר, לים ולקרקע? המשרד להגנת הסביבה מפרסם את נתוני מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2018 של 570 המפעלים הגדולים בישראל

·         בפליטות השגרתיות לאוויר בשנת 2018 חלו הפחתות של 4% עד 19% 

·         במפרץ חיפה התרחשה הפחתה בפליטות לאוויר בשנת 2018 של 10% עד 45% בקרב מדווחי המפל"ס

·         בעקבות אירועים חריגים של שריפת פסולת במטמנות, חלה עלייה של 28% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים ב-2018; נתונים אלה מדגישים את הצורך בצמצום דרמטי בשיעור ההטמנה במדינת ישראל; קידום הטיפול בפסולת חקלאית, מסחרית, ביתית, בניין ועוד, ויישום התוכנית של המשרד להגנת הסביבה; בעקבות הנתונים המשרד החל בהליך אכיפה נגד מטמנות דודאים ואפעה

כמה מזהמים נפלטים מהמפעלים בסביבה שלכם? מה מפל"ס הזיהום בסביבתכם? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השביעית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים.

·         ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה: ״מנתוני דוח המפל״ס ניתן לראות כי לעבודה הרבה שהמשרד משקיע במפרץ חיפה יש תוצאות חשובות. פליטת המזהמים לאוויר במפרץ חיפה ירדה בשיעור של עשרות אחוזים ולאחר עבודה רבה ומאומצת, הבאנו את בתי הזיקוק לרמת פליטת בנזן ותרכובות אורגניות נדיפות מהנמוכות באירופה המערבית. יחד עם זאת, עקב מספר שריפות במטמנות הפסולת הגדולות הייתה עלייה מדאיגה בכמות הפליטות של מזהמים שונים, ולכן עלינו להתקדם במהירות האפשרית ביישום התכנית האסטרטגית שלנו להפחתה משמעותית בהטמנת פסולת במדינת ישראל"

• מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "הנתונים שאנחנו מפרסמים היום מראים בצורה ברורה: הגיעה העת שמדינת ישראל תפסיק את הטמנת הפסולת הנרחבת והמזהמת בנגב, ותגדיל את שיעור המיחזור שלה. המשרד להגנת הסביבה מקדם הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה מהפסולת שאינה ניתנת למיחזור ומייצר שינוי כולל בשוק, אך לא די בכך. עלינו להוביל למצב שבו כל זרמי הפסולת מוסדרים (פסולת חקלאית, בניין, גושית) באופן חוקי, כך שיטופלו באופן בטוח וסביבתי. באופן זה נמנע את תופעת השריפות הפיראטיות המסכנות את האוכלוסייה".

להלן הנתונים של העיר אשדוד:

איור באדיבות המשרד להגנת הסביבה

המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו-כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים. 

המפל"ס מציג הפחתות בפליטות לאוויר, לרבות במפרץ חיפה, הפחתות בצריכת מזוט, השוואה של פליטות מזהמים מזיקוק דלקים בישראל ובאירופה ועוד. בנוסף לפרסום המפל"ס לשנת 2018 מפרסם המשרד את מצאי הפליטות הארצי לאוויר לשנת 2018. המצאי העדכני רחב יותר וכולל בנוסף למידע שפורסם בעבר גם פליטות של מתכות החשודות או מוכרות כמסרטנות (קדמיום, כספית, ניקל, ארסן, עופרת) וחומרים נוספים (אמוניה ובנזו-א-פירן). המצאי כולל גם פליטות ממקורות שלא חושבו בעבר: תחבורה ימית, רכבות, צמ"ה, שריפות מסוגים שונים (פסולת עירונית, חקלאית, עץ לחימום ביתי בקמינים, פחמי עץ) גידול בע"ח (רפתות לולים ועוד).

כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת מהמפעלים הגדולים בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. במקביל, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל. הוא מנגיש מידע לציבור ולארגונים הסביבתיים על פליטות מזהמים ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים, כך שמתקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. בנוסף, מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה (PRTR), השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות.

סיכום מגמות עיקריות של פליטות לאוויר במפל"ס 2018:

 2018 ביחס ל-2017מגמה מ-2012
פליטות לאווירשגרהסה"כ כולל תקלותשגרהסה"כ כולל תקלות
תחמוצות חנקן-6%-6%-53%-53%
תחמוצות גופרית-19%-20%-70%-70%
חלקיקי PM10-6%-0.5%-57%-54%
תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC-12%-4%-4%+2%
חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטניםבבני אדם-4%+28%(בגלל השריפות)-8%+22%
פחמן דו חמצני-0.1%-0.01%-19%-19%

סיכום שאר מגמות עיקריות במפל"ס 2018:

 2018 ביחס ל-2017מגמה מ-2012
צריכת מזוט-13%-83%
צריכת גז טבעי+17%+123%
כמות פליטות בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל, לקרקע+629%+3,840%
אחוז מחזור פסולת מעורבת מתחנות מעבר+0%+8.5% (מ 2014)
כמות פסולת בניין מטופלת בתחנות מעבר-3%+169% (מ 2014)

פליטות לאוויר: בפליטות השגרתיות לאוויר בשנת 2018 חלו הפחתות של 4% עד 19%. מדי שנה, מתרחשות תקלות ושריפות במפעלים המדווחים למפל"ס, לרבות במטמנות. בדרך-כלל, מדובר בשריפות קטנות או בבעירות פנימיות נקודתיות במטמנות שאינן משפיעות באופן דרמטי על תמונת המצב השנתית. ואולם, בשנת 2018 התרחשו שלושה אירועי שריפות משמעותיים:

•         במטמנת אפעה החלה שריפה ב-31 באוגוסט 2018 ונמשכה כשלושה ימים. הגורם לשריפה לפי דיווח המטמנה הוא פיצוץ מצבר ולפי ההערכות נשרפה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 12 אלף טון.

•         במטמנת דודאים (בני שמעון) התרחשה שריפה ב-4 בנובמבר 2018 שהחלה, לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, בשל תפעול לקוי ונמשכה מספר שעות. ההערכה היא כי נשרפה באירוע זה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 4 אלף טון.

•         במטמנת ירוחם נחשפו בחודשיים האחרונים של 2018 בעירות פנימיות נרחבות ומתמשכות, שהחלו להערכת המשרד כתוצאה מתפעול לקוי. הערכת כמות הפסולת היבשה (לא מעורבת) שנשרפה בשנת 2018 היא 17,200 טון.

הפליטות לאוויר מהשריפות במטמנות אפעה ודודאים גרמו לעלייה בפליטות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם, של 28%. כלל שריפות הפסולת (במטמנות אפעה ודודאים: שריפת פסולת צמחית חקלאית, שריפת פסולת עירונית מעורבת) תרמו בשנת 2018 ל-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. שריפות אלו, בתוספת השריפה במטמנת ירוחם, גרמו לכך שההפחתה בחלקיקי PM10 היתה 0.5% בלבד; בתרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC חלה ירידה של 4% בלבד; וכן בחומרים מזהמים נוספים.

נתוני המפל"ס מחזקים את חשיבות מדיניות המשרד לצמצום היקף ההטמנה של פסולת בישראל והגדלת שיעורי המיחזור והשבת האנרגיה מפסולת. המשרד להגנת הסביבה פועל בהתאם לאסטרטגיית הפסולת החדשה, שתוביל לצמצום משמעותי של שיעור ההטמנה בישראל מכ-80% כיום ל-26% בשנת 2030. לצמצום ההטמנה תהיה השפעה משמעותית על פרמטרים סביבתיים רבים במיוחד על איכות האוויר, ומניעת אירועים של בעירת מטמנות.

לאור ההיקף המשמעותי של הזיהום, החל המשרד להגנת הסביבה לנקוט בהליכי אכיפה כנגד מטמנות דודאים ואפעה, ונציגיהן מוזמנים לשימועים שייערכו במשרדי מחוז דרום. 

במקביל, בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה עקב התנהלות הלקויה של הקבלן אשר הפעיל אתר הפסולת היבשה בירוחם, החליטה המועצה המקומית ירוחם על סגירת אתר הפסולת לצמיתות. המועצה עסוקה כיום בכיבוין של הבערות טרם שיקום השטח, והמשרד מסייע תקציבית בסכום של מעל 8 מיליון שקל לצורך הסרת המפגע, ואף תיקן לשם כך החלטת ממשלה.

יצוין, כי בחודש שעבר התרחשה שריפה נוספת גדולה בדודאים בהיקף קטן יותר, היא צפויה לבוא לידי ביטוי במפל"ס הבא, שיפורסם בעוד שנה. מפעילי האתר זומנו לשימוע גם כנגד אירוע זה. 

אירועים משמעותיים אלה השפיעו לרעה על התוצאה הסופית ומגמת השיפור לאורך השנים. ללא הפליטות המשמעותיות משריפות אלו, המפל"ס מציג הפחתות ניכרות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בשיעורים של 4%-19% בשנת 2018. כאשר בוחנים את ההפחתות בין השנים 2012 ל-2018 מתקבלות הפחתות משמעותיות עוד יותר, של עד 70%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן בשל הגברת השימוש בגז טבעי וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל. 

אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלה לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שבהן עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית. יש לציין שפליטות עופרת וכספית לנפש בישראל נמוכות מהפליטות ב-EU15 ב-83% וב-51% בהתאמה.

הנתונים המלאים: כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס בשנת 2018 גבוהה ב-28% מהכמות שדווחה בשנת 2017, בשל אירועי השריפות במטמנות אפעה ודודאים. כמות הפליטה השגרתית, ללא אירועי השריפה אך כולל אסדות הגז שבמרחב הימי, פחתה ב-4% בשנת 2018 ובמצטבר משנת 2012 ב-8%. כמות הפליטה ללא אירועי השריפה וללא אסדות הגז הטבעי שבמרחב הימי פחתה גם היא ב-4% בשנת 2018 ובמצטבר משנת 2012 ב-46%. כמות הפליטה מענפים הנדרשים בהיתר פליטה לאוויר פחתה בשנת 2018 ב-6% ובמצטבר משנת 2012 ב-78%.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל"ס (ללא פליטות מהשריפות במטמנות ומאסדות הגז הטבעי) פחתה ב-12% בשנת 2018 ופחתה במצטבר ב-21% משנת 2012. כמות הפליטה מענפים הנדרשים בהיתר פליטה לאויר פחתה ב-15% בשנת 2018 ביחס לשנה שקדמה לה, וב-38% במצטבר משנת 2012. ההפחתה בפליטת NMVOC בשנת 2018 נובעת בעיקר מהפחתה של כ-400 טון במפעל מעבדות שרון מאזור התעשייה עד הלום שבאשדוד, לאחר יישום דרישות הפחתה של המשרד להגנת הסביבה.

פליטות מבתי זיקוק: השוואת פליטות מבתי הזיקוק בישראל עם בתי זיקוק באירופה, בנרמול לפי כמות זיקוק נפט גולמי, מעידה על תמונת המצב הבאה: פליטות תחמוצות חנקן בישראל דומות לממוצע באירופה; פליטות תחמוצות גופרית נמוכות ביחס לפליטות באירופה; ופליטות NMVOC ובנזן בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות שנבדקו.

מפרץ חיפה: במפרץ חיפה חלו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 45% עד 81% משנת 2012. בשנת 2018 לבדה התרחשו הפחתות של 10% עד 45% – כולל הפחתה של 23% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) בשל סגירת חיפה כימיקלים וכן לאור הפחתות שבוצעו בשמן תעשיות בשמנים ובגדיב. במפרץ חיפה התרחשה עלייה של 16% בפליטות תחמוצות גופרית בשל עלייה בהיקף פעילות בשמן תעשיות שמנים ועלייה של 12% בפליטות בז"ן.

פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה פחתה בשנת 2018 ב-45%, בעיקר בגלל השבתת מפעל שמנים בסיסיים חיפה של בז"ן, ופחתה ב 81% במצטבר משנת 2012.

פליטות בתקלות: המפל"ס כולל מידע על פליטות בתקלות. בשנת 2018 התרחשו שלושה אירועי שריפה גדולים במטמנות שהביאו לעליה של 629% בכמות הפליטה בתקלות במפל"ס בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת 2018 דיווחו למפל"ס 83 מפעלים על פליטה בתקלה, שהם כ-15% מכלל המדווחים למפל"ס.

הפחתה בצריכת מזוט ועליה בצריכת גז טבעי: מספר מדווחי המפל"ס שהם צרכני מזוט פחת ב-23% בין השנים 2012 ל-2018 (מ-102 ל-79 מפעלים). כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל"ס פחתה ב-83% בתקופה זו. כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל"ס פחתה ב-13% בשנת 2018.

מספר מדווחי המפל"ס הצורכים גז טבעי עלה ב-113% בין השנים 2012 ל-2018 (מ-24 ל -51 מפעלים). כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל"ס עלתה ב-123% בתקופה זו. כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל"ס עלתה ב-17% בשנת 2018.

הזרמות לבריכות אידוי: בישראל פועלות 48 בריכות אידוי המשמשות כפתרון קצה לשפכי תעשייה. השפכים בבריכות אלה אינם מוזרמים לסביבה וברוב המקרים נמצאים בשטחי המפעלים (ונכללים ברגולציה של המפעלים), ולפיכך ההזרמות אל הבריכות לא מדווחות למפל"ס. כיוון שהברכות מהוות סיכון סביבתי פוטנציאלי, המשרד להגנת הסביבה ערך לראשונה מצאי של כמויות הזרמות מזהמים בשפכי תעשייה לבריכות האידוי. השוואת ממצאי המצאי עם כמויות המזהמים בשפכי התעשייה המדווחות למפל"ס, מעלה שרוב הכמות במזהמים רבים בשפכי התעשייה של מפעלי המפל"ס, מוזרמת לבריכות האידוי בשטח המפעל ולפיכך כלל לא מדווחת למפל"ס. 

פרסום מצאי פליטות לאוויר 2018:

בנוסף לפרסום המפל"ס לשנת 2018 מפרסם המשרד את מצאי הפליטות הארצי לאוויר לשנת 2018. המצאי העדכני רחב יותר וכולל בנוסף למידע שפורסם בעבר גם פליטות של מתכות החשודות או מוכרות כמסרטנות (קדמיום, כספית, ניקל, ארסן, עופרת) וחומרים נוספים (אמוניה ובנזו-א-פירן). המצאי כולל גם פליטות ממקורות שלא חושבו בעבר: תחבורה ימית, רכבות, צמ"ה, שריפות מסוגים שונים (פסולת עירונית, חקלאית, עץ לחימום ביתי, פחמי עץ) גידול בע"ח (רפתות לולים ועוד).

שריפות פסולת (עירונית מעורבת, חקלאית צמחית, ובמטמנות) תורמות 60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם לאוויר, 20% מפליטת חלקיקי PM10 ו-11% מפליטת NMVOC. המצאי מדגיש את חשיבות הטיפול בפסולת ואת הצורך בהפסקת הטמנה במדינת ישראל הגורמת לאירועי שריפה, שאין כל סיבה שיתרחשו ויסכנו את הציבור. 

בכל הקשור לפסולת בניין, בכוונת המשרד להמשיך בכנסת הקרובה לקדם את חוק פסולת הבניין שהעביר בכנסת שעברה בקריאה ראשונה, מתוך מטרה להביא לשינוי משמעותי בשוק, שכיום סובל מפעילות פיראטית ועבריינית משמעותית. המשרד אף מתכוון להעביר תקנות לפסולת חקלאית שטיוטה שלהן פורסמה. בכל הקשור לפסולת גושית, חלק עיקרי בבעיה היא של רשויות אשר מערך הפסולת שלהן אינו עובד כראוי, ולכן פסולת מוצאת את דרכה אל השטחים הפתוחים ונשרפת. המשרד להגנת הסביבה יבצע הסדרה, בסיוע משרד הפנים, באשר לסמכויות שניתן להפעיל במקרים אלו.

התחבורה לסוגיה (כבישית, רכבות, צמ"ה וכלי שיט בנמלים) תורמת 44% לפליטת תחמוצות חנקן לאוויר, 33% לפליטת חלקיקי PM10, 21% לפליטת NMVOC, 21% לפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה שהמשרד מוביל, תביא להפחתה של 30% מפליטות החלקיקים מכלי-רכב. כלי שיט בנמלים תורמים 77% לפליטת מתכות חשודות או מוכרות כמסרטנות.

שריפת עץ לחימום ביתי בקמינים תורמת 8% מפליטת חלקיקי PM10, 10% מפליטת חלקיקי PM2.5, ובחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים: 7% מפליטת בנזן, 5% מפליטת קדמיום, 4% מפליטת עופרת ו 21% מפליטת בנזו-א-פירן. יש להדגיש שפליטה זו מתרחשת בתוך סביבת המגורים והסמכות בנושא זה נמצאת בידי הרשויות המקומיות.

אולי תתעניין ב...

ראש העיר: ״נילחם בבג״צ על הקמת שכונת המגורים ליד נמל אשדוד״

התכנית לבניית שכונת המגורים בסמוך לנמל אשדוד עוכבה כבר פעמיים על ידי בית המשפט. ראש …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שינוי גודל גופנים