לילי צרויה-מימון בוחרת לחיות

לפני עשר שנים בדיוק נפטר חיים צרויה ז״ל, עובד עירייה, שהיה איש אהוב מאוד הן על חבריו והן על בני משפחתו. אלמנתו לילי צרויה-מימון נפרדה ממנו שוב, עם מילים נוגעות ללב. הבטחה שלנו: העיניים שלכם לא יישארו יבשות לרגע

כך כתבה לילי צרויה- מימון:

אומרים שהזמן עושה את שלו..
ושתמיד יש יותר גרוע..
ושהכל לטובה..
ושאלוהים בכלל נותן למי שיכול להתמודד..
משפטים ששמעתי אין ספור פעמים,מכוונות טובות של נחמה,ממצב של מבוכה או השד יודע מה?
כשאדם נמצא במצב משבר הוא לא מסוגל להכיל ולהבין את הנאמר.
אז ממליצה לכם רק להיות ,לא תמיד חייב להגיד משהו..

עשור למותך..
עבר הרבה זמן אני יודעת; ציר הזמן לעולם לא עוצר מלכת.
אז חשבתי לעצמי לנסות למדוד את המרחק ולתת הצצה של ״מאחורי הקלעים״ לסרט הזה של חיי; ואני כמו בדר״כ השחקנית הראשית 😀
ולי קראת מושטית ולול אני זוכרת ורק איתך מעל ריחפתי ופתאם נפלתי לבד על האדמה..
מיום מותך מנעד הרגשות והתחושות נע כמו ספירלה מסחררת,הכוללת כעס,תסכול,חוסר אונים,אשמה,בלבול ואפילו עד להשלמה..
בבואת הצל שלך,הפכה להיות חלק משמעותי, בלתי נפרד מחיי.
הצד הימני של גופי,שכמעט ולא הצלחתי להרגישו בשנה הראשונה למותך, חזר עם הזמן לתפקוד וחיות.עובדתית הפכנו לגוף אחד,אני והצל שלך ..
זהו העשור המשמעותי והמאתגר ביותר בחיי האישיים,בו כל משימה ולו הקטנה ביותר,היתה כרוכה במלא שיקולי דעת,קבלת החלטות,התלבטויות ובעיקר בבחירות,שגררו עימן עייפות כרונית,לחץ וחרדה.
הבחירה המהותית ביותר בהן היתה הבחירה לחיות!
פשוט לחיות או לחיות פשוט ולא להיות רק קיימת בעולם הזה.
ומאז הבחירה הזאת אני רוקמת בחוטי זהב את הקרעים. מנסה להחזיר לעצמי כל יום מחדש את ״הכתר״ שהנחת על ראשי מיום שהכרנו בהרקדה אקראית,ושנפל עם מותך..
המשימה אינה קלה.
כמו שאתה מכיר אותי,למרות היותי בת מזל דגים ואף קראת לי ״מושטית״ (ככה כינית את הדגה שלך),אינני נוטה לזרום עם הזרם.נוטה להביע דעתי ולהטביע חותם בחיי.לא תמיד מוכנה להיכנע למוסכמות ושילמתי על זה מחירים לא פעם,אבל לפחות ״ישנתי טוב בלילה״..
ואם לדבר על שינה,אז מזמן כבר הלילות הפכו לימים..
בחרתי בעבור כולנו,כן ברבים. בעבורי ובעבור הילדים.
הילדים ואני הפכנו למשך שנים רבות ליחידה אחת ואני בתפקיד ההורה הכפול-גם אמא וגם אבא.
אתה לא יודע כמה קשה היה להכנס לדמותך לחסרת חוש הומור שכמוני🤪
אבל החיים הפכו אותי ל״קלילה״,עד כדי כך שאני נוטה לרצות לעוף כל הזמן,בעיקר על עצמי ואם אפשר בעולם🌎
המשימה הכי קשה היתה לקבל החלטות בעבור הילדים והיו לא מעט כאלה לאורך השנים; אחריות גדולה מנשוא. וכשהיה לי קשה ביקשתי ממך הכוונה,חשבתי בדמותך,במקומך מה הייתי אומר לו.. אז יותר איפשרתי, פחות הקשתי,ניסיתי לזרום,כן לזרום ולאבד קצת שליטה. אותו זרם שסירבתי להיות חלק ממנו הפך לפתרון לעיתים.
האמת,נראה לי שהצלחתי במשימה;לא היה משהו שנמנע משלושת המופלאים שלנו.
אתה לא מאמין כמה ״אתה״ יש בכל אחד מהם; ואם חוש הומור עובר בגנטיקה,אז הצליח לך🤗
אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל הפעם אחרוג ממנהגי ואגדיר אותם בעבורך-לא פחות ממושלמים!!
אבל עם כל הישג שלהם תמיד לוותה תחושת הפספוס,ההחמצה, חוסר ההנאה שלי מהשלם-מעצם היעדרותך.
אז מצאתי פתרון; זקפתי לעצמי כפול שניים ונהנתי מכל מעמד -פעם אחת בעבורי ופעם בעבורך,עם כל הקושי.

השתדלתי לאורך השנים לדייק את חיי בכל תחום (נשארו לי עוד שני דיוקים חשובים )..
אתה יודע שלא אוהבת שמחליטים עליי ועושה בדר׳כ רק מה שאני אוהבת.
אז השתדלתי ליישם.
בניתי את הבית שהבטחת שתבנה לנו (למרות שבעבורך ביקשת את האוהל ליד); אז לא הקמתי אוהל (דרך אגב מאז מכרתי את הג’יפ ולא ישנתי באוהלים,הפכתי למפונקת🤭),אבל שתלתי את עץ הזית שכל כך אהבת,בכניסה הראשית, שסימל בעבורך את השורשיות ולנו מסמל שאתה איתנו כל יום בכניסה וביציאה מהבית.
פרוייקט בניה שלקח כשלוש שנים ולווה על ידי שני אנשים יקרים ואהובים שלי-
אחי הבכור,כן כן,זה אחי ולא שום מאהב עשיר וחתיך שמצאתי לעצמי,לכל אלה שהיו מודאגים וטרחו לשאול..זה שלקח חסות על אחותו ועזר לה לשקם את חייה מחדש דרך תהליך הבניה.
ואבא שלי,שבנה במשך ששים שנים אינספור מבנים,אבל היה זה הפרוייקט החשוב של חייו- ליווה כל הנחת אבן בבית .
ודלת הכניסה ,נבחרה גדולה במיוחד,עם הפנים לחזית,כדי שנוכל לקבל ולהכיל את אהובינו באווירה הכי משפחתית שיש.
ולא תאמין הבית הוקם באופן מקרי ברחוב אחלמה,אבן המסמלת כוח רוחני ומייצגת את הגשמת החלומות💫
והחולצה הלבנה שלבשתי כל בוקר לא סימנה שום דבר המצביע על מצב חגיגי ושהדברים מאחוריי,כפי שטרחו להעיר לי.
פשוט אוהבת לבן!

השנה האחרונה הפכה בפתאומיות לשנה מאתגרת במיוחד,כששוב גלים גבוהים לכיווננו וכמו שכתבת במייל האחרון שלך- ״הים מעט גועש,אך הספינה שטה בבטחה..״
אל תדאג, כולנו יודעים לשחות ולמדנו אף לצלול ולגלוש על גלים.
למחפשי רעתינו,שמחתכם היתה מוקדמת מידי.יש לנו השגחה עליונה וחוץ מזה אנחנו בעד גלי אור,שמחה ואהבה;בתקווה שתיגמלו מהר מהרוע..

אז היום במיוחד בוחרת להחליט כמה החלטות:
-לנעול את העשור הזה של חיי,להניח לו ולהתרכז בעתיד לבוא..תודה למיכל על דיוק של תודעה🔒
-להחזיר לעצמי את עצמי,כי קצת הלכתי לאיבוד בדרך ולפתוח את ידיי לקבלת הטוב..תודה לדניאל על קריאתו אותי כרנטגן ודיוק משימת השנה הקרובה.
-להודות ללימור הנוהגת לכנותי מושטית ומאפשרת לי להחיות ולהתרפק על זכרונות האהבה מעברי;עכשיו צריכות איזה מסע צילום כדי למצוא את הלוקוס🐟
-לדעת שעשיתי ככל יכולתי במקסימום האפשרי;מושגים של ויתור והרמת ידיים אינם חלק מהלקסיקון שלי ולכן אהנה מסיכום של אחד יחיד ומיוחד שאמר לגביי: ״כי ברצונו להדגיש ולשבח את עמידתי כלביאה והגנתי על זכויותיי וזכויות ילדיי,לוחמת הצדק..״
-להודות לכל המשפחה,החברים שהם חלק בלתי נפרד מהפאזל של חיינו..❤️
-להודות לחברה האהובה שלי,מירבוש💕,שבחרה לתת לי לקרוא את הספר ״שנת המתנות״ ובעצם הזכירה לי,שכל החיים שלי זאת מתנה אחת גדולה וצריך להנות מכל דבר ולו הקטן ביותר; ובכללי ממליצה לכם לא לקחת שום דבר כברור מאליו.
-יותר לא עוצרת ונוגעת בזמן,מחפשת רק מהות לאושר קטן ויודעת כי משהו איתי כאן..
-אני אלופת העולם בלפול ולקום כמו גדולה-אבל מול קהל גדול ולפנייך אלוהיי,
ברכני ותן לי כוח לדעת להבליג וגם לסלוח,עשה שלעולם לא אפול ולא אמעד..
-בחרתי כייעוד שלי בחיים למלא בכל דרך אפשרית ״שמש בכיסים״ לעצמי ולכל האחרים כל יום מחדש.
אז על אף ולמרות בוחרת פשוט לחיות ואם אפשר כמה שיותר פשוט🌟

געגועים,מושטית❤

תמונות באדיבות לילי צרויה-מימון:

אולי תתעניין ב...

לוחמי האש טיפלו בשריפה במפעל

צוותי כיבוי מתחנת אשדוד פעלו במהלך השבת בטיפול בשריפת מפעל ושטח אכסנה לעצים ונסורות  לוחמי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שינוי גודל גופנים