הסטוריז של אשדוד היום

העלה סטורי

התרבות האנדלוסית באשדוד-לאן?

התזמורת האנדלוסית, שנוסדה באשדוד על ידי ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי וחברו מנכ״ל המשכן מוטי מלכא, ידעה ימים טובים הרבה יותר. לאחרונה, נתגלע סכסוך בין החברים הטובים מלכא-לסרי והשאלה המרכזית שנשאלת היא: התרבות האנדלוסית באשדוד-לאן? הסיפור המלא

ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ומנכ״ל המשכן מוטי מלכא ידועים כחברי ילדות טובים מאוד. לאורך השנים, ידעו השניים ימים טובים ופחות טובים אך תמיד ידעו למצוא את הדרך להתפייס ולצעוד ביחד על דרך המלך. מפעל החיים של שניהם הוא הקמתה של התזמורת האנדלוסית באשדוד. לא מוגזם יהיה להגיד, שהקמת התזמורת, הצעידה את ד״ר יחיאל לסרי להבחר לתפקיד ראש העיר אשדוד והוא נתפס בזמנו בעיני הציבור, כאיש שיודע להוביל פרויקטים משמעותיים, איש עם חזון ויכולת הגשמה. התזמורת זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים והגיעה למעמד על של תזמורת מובילה בארץ, שמופיעה גם בחו״ל.

בולדוזר

הרוח החיה המפעמת מאחורי התזמורת, הוא מנכ״ל המשכן מוטי מלכא. מלכא ידוע כאדם קשוח ואולי אפילו קשה אבל אין חולק על האופן שבו הוא מצליח להוביל פרויקטים אומנותיים משמעותיים,כולל עמידה איתנה מול אתגרים וקשיים, שאחרים היו קורסים בגינם מזמן. מלכא הוא הבולדוזר של התרבות בעיר והצליח, בתמיכה של ראש העיר, למצב את העיר אשדוד כעיר של תרבות, עם שפע של מופעים מהארץ ומחוצה לה, בשלל סגנונות, טעמים וסוגים. תושבי העיר אשדוד אולי התרגלו מהר לטוב ושכחו את הימים, שבהם נאלצו בהכרח לצאת מחוץ לעיר, בשביל לצפות במופע תרבות גדול. היום, תושבי העיר נהנים משפע פעילויות תרבות, שאת רובם ככולם, צריך להודות, מוביל מלכא בגאון.

מוטי מלכא ״הבולדוזר״ קרדיט צילום: לימור אדרי

הסכסוך הגדול

בחודשים האחרונים, נתגלע סכסוך בין ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי למוטי מלכא. תחילה, חשבו מקורבים, כי כל סכסוך סופו להסתיים בפיוס גדול, ״סולחה״, והמשך עבודה משותפת. בחלוף הזמן נדמה, כי הסכסוך הנוכחי בין השניים, הוא עמוק הרבה יותר ממה שחשבו המקורבים או אפילו הצדדים עצמם. ננסה לעמוד על השלבים שהובילו לסכסוך בין השניים.

בשנת 2009 התזמורת התפרקה ורבים מנגניה הלכו לתזמורת האנדלוסית אשקלון. מההריסות האלה, נבנתה תזמורת חדשה, שספק רב אם היתה נבנית אלמלא ד״ר יחיאל לסרי היה ראש העיר. הסכסוך בין ד״ר לסרי למלכא אומנם אישי ועדיין רב הנסתר על הגלוי אך ניתן לשער, כי כמו בהרבה מקרים אחרים, יתכן, כי הוא מבוסס על ענייני האנדלוסית למיניהם.

מועצת העיר מאשרת הקצאת קרקע למרכז לפיוט ושירה

בספטמבר 2019, אישרו חברי מועצת העיר, הקצאת קרקע בעבור המרכז לפיוט ושירה, שמלכא הוא היו״ר של העמותה. הקצאת הקרקע עוררה תקווה בלבם של תשובי העיר, שהנה, הקרקעות ה״חומות״ , ציבוריות, בעיר, יכולות לשמש למטרות נוספות מעבר למוסדות דת שונים. (הכתבה המלאה בנושא בלחיצת כפתור כאן)

לפני מספר חודשים, ערך מנכ״ל עיריית אשדוד אילן בן עדי שימוע למוטי מלכא, בכובעו כיו״ר המרכז לפיוט ושירה ובצעד חריג ביותר, החליט לשלול ממנו את הזכות לבניית המרכז לפיוט ושירה על הקרקע שהוקצתה לו רק בספטמבר 2019. הסיבה הרשמית: חוסר יכולת של העמותה לגייס כספים שיספיקו לבניית המרכז. נזכיר, כי בפברואר 2020, החלה מגיפת הקורונה להכות במדינת ישראל ובעיר אשדוד ומן הסתם, שפרויקטים רבים התעכבו גם בשל כך. ציון הדרך המשמעותי הזה היה בגדר ״רמזור אדום״ חריג וזועק והקוראים האינטליגנטיים הבינו מיד, כי זה תחילתו של סיפור שלא יסתיים בנקל.

התזמורת האנדלוסית בעיר- לאן?

הצצה למידע על עמותת ״המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל״ העלתה, כי מוטי מלכא כבר לא מכהן לא כיו״ר העמותה ואפילו לא כחבר בה. יתר החברים המכהנים נותרו ומי שמנהלת כיום את העמותה היא הגב׳ טלי סהרוני. כל בעלי התפקידים בעמותה הינם אנשים ראויים ומכובדים. עם זאת, היעדרו של מוטי מלכא מרשימת חברי הועד הינה בבחינת בור בלבה של התזמורת. מלכא, שתשוקתו לעשייה התרבותית ידועה לכל וגם מבקריו החריפים ביותר יודעים להודות ביכולותיו, לא נמנה על חברי המרכז לתרבות אנדלוסית כיום ומכאן השאלה הנשאלת- מה עתיד המרכז הזה ?

ד״ר יחיאל לסרי, ראש העיר (מתוך עמוד הפייסבוק בהתאם לסע׳ 27א לחוק ז״י)

״לא אלמן ישראל״

משפט זה שגור בעיקר בפיהם של אנשי צבא לדורותיהם. מפקדים דגולים ונערצים התחלפו ותמיד נשאלה השאלה: ״אלמן ישראל?״, כאשר התשובה ברורה ותמיד חד משמעית: ״לא״. ארגון גדול ומכובד אף פעם לא עומד או נשען על אדם אחד וכך צריך שיהיה. עם זאת, בבואינו לדבר על מוסד תרבות עירוני כמו המרכז לתרבות האנדלוסית, השם הנרדף לזה באופן מיידי ואסוציאטיבי הוא ״מוטי מלכא״. האם יצליחו חברי העמותה להקים את המרכז האנדלוסי בעיר? האם יצליחו להגשים את המטרות של העמותה, שנכתבו בתקופת מלכא? האם לחברי העמותה יש את היכולת להמשיך ולהצעיד את התזמורת להישגים משמעותיים בהמשך הדרך?

התזמורת האנדלוסית הישראלית נוסדה ב-1994 בעיר אשדוד המשמשת כמשכנה הקבוע. בשנת 2006, זכתה התזמורת בפרס ישראל למפעל חיים.

מאז ועד היום משמרת התזמורת האנדלוסית הישראלית ומפיצה את המורשת המוסיקלית שנוצרה בתקופת תור הזהב בספרד. במשך מאות שנים חיברו יהודים ומוסלמים מילים משלהם ללחנים זהים, אלה בעברית ואלה בערבית. עם השנים, הפכו שירים אלה לליבה הפועם של מסורת הפיוט המפוארת של יהדות צפון אפריקה- גשר תרבותי אמיתי בין היהדות לאסלם.

התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית של המאה ה-10 וה-11 ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה.

בסוף ינואר 2009 פוטרו כל עובדי התזמורת ונגניה לאחר כישלון משא ומתן בין הנהלת התזמורת לנציגות הנגנים והעובדים. התזמורת המשיכה לפעול החל מחודש מרץ 2009 עם רוב הנגנים והעובדים תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" ונקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון", ולאחר מכן שינתה את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון". החל מתחילת 2016 התזמורת עברה לירושלים, ושינתה את שמה בהתאם ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". החל משנת 2017 שם התזמורת שונה שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב". מנכ״ל התזמורת של ״ירושלים מזרח ומערב״ היה עופר אמסלם והוא זה שהקים את התזמורת מחדש לאחר פירוקה.

בשנת 2006 זכתה התזמורת האנדלוסית בפרס ישראל: “על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוסיקה האנדלוסית הישראלית. על הצלחתה להפוך את המוסיקה האנדלוסית ואת שירת הפיוטים לחלק מצבעי התרבות הישראלית בת זמננו.“

התזמורת האנדלוסית מונה 40 נגנים, חלקם מנגנים על פי תווים, בכלים קלאסיים מערביים וחלקם גדלו מינקותם על המוסיקה האנדלוסית, מנגנים על פי הזיכרון ומתרגלים את היצירות המתנגנות מדור לדור. חלק בלתי נפרד מהיצירה המוסיקלית האנדלוסית הם השירה והפיוטים וסולני התזמורת שולטים ברזיהם של הפיוט העברי והערבי.

לאורך השנה, מופיעה התזמורת בפני אלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם וגם לוקחת חלק בפעילות מבורכת וענפה במערכת החינוך בקרב ילדי הגנים ובתי הספר. התזמורת האנדלוסית מוכרת ונתמכת על ידי משרד התרבות, עיריית אשדוד ופועלת באחריותה ובתמיכתה של החברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד.

השפעה על הציבור

עד כה, לא מצאנו לנכון במערכת ״אשדוד היום״ לסקר את הסכסוך בין שני האישיים: ראש העיר ומנכ״ל המשכן. הנחנו, כי מדובר בעניין אישי-פרטי, שלא אמורה להיות בעקבותיו השפעה כלשהי על הציבור או על ניהול המוסדות העירוניים. לאחרונה, הגיעו לאוזנינו במערכת ידיעות, לפיהן הסכסוך חצה את הרף האישי והגיע גם לעניין ניהול המרכז לפיוט אנדלוסי. או אז, מצאנו לנכון במערכת לסקר ולהעביר את המידע המלא לקוראי ״אשדוד היום״. מה יהיה הלאה? השערה שלנו היא, ששני המעורבים- ראש העיר ומוטי מלכא- יבחינו בנזקים שעלולים להיגרם, חלילה, לציבור ואף למפעל החיים שלהם, ויחזרו להתנהל כפי שהיה עד כה, בשיתוף פעולה ובחדווה. יתכן, כי כבר עכשיו, לקראת יום הכיפורים הממשמש ובא, ינצלו השניים את היום הקדוש לערוך סולחה יפה ביניהם. כמובן, שנעביר לקוראים את המידע המלא, בזמן אמת. כמו תמיד.

יאלה סולחה?

אולי תתעניין ב...

הלב נשבר: הלכה לעולמה שחף אפרת פלד

שחף האהובה על כל מי שזכה להכירה הלכה לעולמה היום והיא רק בת 50 שחף …

תגובה אחת

  1. ועל זה נאמר:״ זאת טריפה וזאת נבלה.
    כל מילה נוספת מיותרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.