האם הזכות להקמת מיזמים שמורה לאדם אחד בעיר?| עיריית אשדוד נ' תמי אברהמי

וירג'יניה ולף כבר טענה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כי בשביל שאישה תוכל לכתוב היא זקוקה לחדר משלה ולכסף.

 

על בסיס טענה זו יצא ספרה "חדר משלך", אשר זכה להצלחה גדולה מאוד ודבריו נוגעים ללבם של רבים ורבות עד עצם היום הזה.

מעניין מה היה לאותה גב' וולף הנכבדת לומר, אילו הייתה יודעת, כי כנגד כותבת שורות אלה תלויות ועומדות 2 תביעות בדיוק בגלל כתיבה ביקורתית.

כיצד תוכל אישה לא עשירה וללא חדר משלה להמשיך ולכתוב ולספר סיפור של עיר שלמה מכל הכיוונים כאשר עומדות כנגדה 2 תביעות משפטיות?

העיתון הדיגיטלי "אשדוד היום" הוקם בחודש נובמבר 2016 ושם לעצמו את היעד לכתוב על נושאים אשר יעניקו ערך מוסף לקוראים אותם. כן גם דברי ביקורת. נכון, הביקורת מופנית בעיקר או ברוב הפעמים אל נבחרי הציבור שלנו והרי אם לא אליהם אז למי כן?

מאז ועד עצם היום הזה כולל, החליטה עיריית אשדוד והעומד בראשה (פרשנות כאן תתקבל בברכה) למנוע ממני להמשיך לכתוב ולשרת בדבריי ובכתיבתי את ציבור הקוראים הרחב שהעיתון הזה הצליח להגיע אליו  עם אפס אמצעים.

"איך הצלחת להגיע לקהל קוראים כזה גדול?" (אציין, כי את "אשדוד היום" קוראים אנשים מכ-100,000 יוניקים שונים, מדי חודש).

"תוכן", השבתי והבטתי לתוך עיניהם המשתאות.

 

תהליך קבלת ההחלטות במערכת "אשדוד היום"

אשתף את הקוראים בתהליך קבלת ההחלטה האם לפרסם כתבה כן או לא.

יש שאלה אחת שאני שואלת את עצמי ואת החברים טרם פרסומה: "האם קיים בפרסום ערך לציבור?"

התשובה המתקבלת על שאלה זו היא תמיד חד משמעית ובמקרים אפורים נערכים דיוני עומק כאשר הציבור ורק הוא וטובתו לנגד עיניי.

 

סיפורי תחתונים

זו הסיבה שכל "סיפורי התחתונים" הרבים המגיעים מדי יום למערכת, נופלים בעריכה ומעולם לא פורסמו. נכון שסיפורים מעין אלו יכולים לגרום לקהל רחב יותר להיכנס לעיתון אך לא זו סיבת הקמתו, שהיא, כאמור, לתת מידע לציבור ולא דברי רכילות מעניינים ככל שיהיו.

 

התביעה של עיריית אשדוד כנגדי

התביעה של עיריית אשדוד כנגדי חושפת אותה, לעניות דעתי, במערומיה, שכן היא כלל לא נושא הכתבה עליה נסובה התביעה. מה האינטרס שלה לתבוע, אם כך? ובואו נשאל אחרת – מה בעיריית אשדוד נפגע? האם הקירות? המעליות? או אולי חדר מסוים בלשכה החדשה של ראש העיר? ובכלל, מדוע מסתתרים האנשים אשר חשבו על התביעה הזו מלכתחילה מאחורי עיריית אשדוד עצמה? אילו אכן נפגעו אנשים בה, מדוע הם לא החליטו לתבוע בעצמם ובאופן אישי? מה עצר אותם? כסף? או אולי דברים אחרים לגמרי? מדוע הם מראש לא מציבים את עצמם מולי, כנתבעת, ומאלצים אותי, לכאורה, להתמודד מול תביעה של גוף ציבורי כנגדי? האם התושב הסביר, משלם הארנונה בעיר, תיאר לעצמו שכספי הציבור אותם הוא משלם לעיריית אשדוד מדי חודש, יתבזבזו על הליכים משפטיים מעין אלו?

 

פניה לראש העיר

ניתן להניח, כי ראש העיר המכהן יחיאל לסרי, בוודאי שמע על התביעה הזו של עיריית אשדוד אליי. האם זו דרכו של ראש העיר לעודד מיזמים לטובת הציבור בעיר? האם זו הדרך לעודד פלורליזם, ריבוי דעות? אין ספק, כי מעטים האנשים אשר מקבלים ביקורת בחדווה. אך איש ציבור, עם היבחרו לתפקיד, חייב לדעת, כי בוודאי תמתח על עבודתו הציבורית ביקורת זו או אחרת וכל עוד איננה חוצה היא את גבול הטעם הסביר (גם כאן יש פרשנות) ובוודאי נתמכת במסמכים וראיות, הרי שהיא חייבת להישמע ויש לסייע לה לפעול. האם כך נוהג ראש העיר בעיתון "אשדוד היום"?

העיתון "אשדוד היום" הוא מיזם אישי של תושבת העיר, הכותבת את שורות אלה, המעמת את כלל הפוליטיקאים בעיר עם ביקורת לגיטימית. לא תמיד חייבים להסכים אבל עובדה היא, שעיריית אשדוד היא היחידה שתבעה מבין כל הפוליטיקאים הקיימים בעיר. וביקורת – קיבלו כולם.

כיצד זה מסתדר עם עידוד ותמיכה במיזמים? כיצד זה מתיישב עם העובדה שאין חולק עליה, לפיה העיתון נקרא בעיני רבים וטובים בעיר.

או שמא הזכות להקמת מיזמים שמורה לאדם אחד בעיר?

 

 

 

 

שיש פאר

אולי תתעניין ב...

מעל 300 שיגורים זוהו משטח הרצועה| סיכום כל חדשות הלילה

לאור ההסלמה במצבך ב הבטחוני הוחלט בעיריית אשדוד, כי לא יתקיימו לימודים בכל מוסדות החינוך …

שינוי גודל גופנים