הסטוריז של אשדוד היום

העלה סטורי

אחות של מקס אדלשטיין ז״ל נפרדת: ״ראיתי אותך שוכב על האדמה הקרה והאמנתי שנציל אותך״

מוריה ולושין, האחות הגדולה של מקס אדלשטיין בן ה-12, שחייו הסתיימו באופן טרגי, נפרדה ממנו בפוסט מצמרר וקורע לב

מקס אדלשטיין בן ה-12 נפטר בנסיבות טרגיות ביום חמישי האחרון והותיר אחריו משפחה, חברים ועיר שלמה כואבת ומדממת. ״איך לא שמנו לב?״, ״אולי יכולנו לסייע?״, זו מחשבה שעברה במוחו של כל תושב בעיר בימים האחרונים ועדיין, הבור העמוק ביותר נפער בביתה של משפחתה, שמקס היה חלק ממנה ואהוב בה.

להלן מילותיה של מוריה ולושין, אחותו של מקס אדלשטיין ז״ל:

היי חייאתי מה נשמע?
בא לי שתענה לי
״מאמייייי הכל בסדר שרוף עלייך יא חיימש׳לייייי עכשיו חוזר מהבצפר מתי את באה?״
ואני פשוט יפתח את העיניים ויראה אותך
יום שישי
יומיים עברו
לא מצליחה פשוט לא מצליחה
מתהלכת כמו רובוט מרגישה רק אותך
רוצה רק אותך
לא יכולה לחשוב שאתה לא תהיה איתי כאן יותר
לא מסוגלת לרשום
בקושי הצלחתי לדבר בימים האחרונים
מה אומרים איך מתמודדים? אנחנו תמיד נרגיש ונחיה את זה תמיד נזכור אותך הילד החכם המוכשר זה שיש לו בדיחות שיותר מידי חכמות מכדי שאבין בפעם הראשונה זה שצוחק בקול רם זה שלא משנה מה היה קורה ידעת שאני ישים את עצמי במקומך
העניין פה שפשוט לא עשית את זה במכוון
מה שקרה לקחת איתך ולעולם לא נדע
אבל כמו שאני מכירה את כף ידי ככה אני מכירה אותך ויודעת שלא באמת רצית לא באמת כיוונת
הלכת לשם ונפלת ולא היה לך זמן להתחרט
ראיתי אותך שוכב על האדמה הקרה מסתכל עליי עוד חי ולא האמנתי שאני לא יציל אותך הייתי שיא האופטימית אמרתי אנחנו נציל אותך
עם הברכיים על האדמה מחזיקה אותך שאני צורחת לשמיים שתפתח את העיניים תסתכל עליי אל תעצום אותם אני כאן שומרת עלייך האמבולנס תכף מגיע
ואתה דועך לי מול העיניים
השוטרים החזיקו את אמא בבית לא שיחררו אותה
אני יושבת בקדמת האמבולנס לא מצליחה להבין אבל עם זאת מבינה
וצורחת שיסעו כבר יצאתי מדעתי
רציתי להציל אותך ולא הצלחתי
אבא בא ישר איך שנכנס לעיר למיון בלי אוויר בריאות באטרף
לא רצו להגיד לי כלום רצו את ההורים
אני יושבת שם רבע שעה אחרי שיש תשובה ולא אומרים לי כלום
מתפללת לבורא עולם שנשמתך לא פרחה מגופך
ואז הוא נכנס צורח את השם שלך
ופשוט התמוטטתי בן מחזיק אותי ואני והוא פשוט מתרסקים
אני תופסת את הראש ובאים שואלים אותי אם אני רוצה להכנס להיפרד ואני החלטתי שאני רוצה לזכור אותך חי כמו שראיתי אותך
אתה מבין אותי נכון?
אני רוצה לזכור שהסתכלת רק עליי ניסית לדבר אליי ואמרתי לך ששש הכל בסדר אני כאן כבר מצילים אותך אני לא כועסת אני לא שופטת כמו שמעולם לא שפטתי
אולי ניסית להגיד לי שזה בטעות?אבל לא היה צורך מאמי אני יודעת כבר
נוח על משכבך בשלום אהובי אלוהים רוצה לידו את הטובים ביותר והיית טוב מידי
אנחנו תיירים בעולם הזה
באים לפה לתיקון,ואתה שלמות כמוך לא היה לך מה לתקן
היית מושלם אתה שומע?
אתה איתי תמיד מרגישה אותך את החום גוף שלך
והריח שלך שעדיין על המיטה תמיד יהיה הריח האהוב עליי
אני אוהבת אותך כפרה שלי אני אוהבת אותך ואני אוהבת אותך יותר מכל דבר בחיים האלה.

צילומים מתוך עמוד הפייסבוק של מוריה:

יהי זכרו ברוך.

4 תגובות

  1. עצוב מאוד, בא לי לבכות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים

  2. נשרף לי הלב על הילד המהממם הזה. תנוח על משכבך בשלום
    ולכם משפחה יקרה חיבוק גדול.
    מן השמים תנוחמו.

  3. שלא תדעו עוד צער, משפחה יקרה🙏

  4. איזה כאב לב נוראי, שלא מרפה.
    החלטה רגעית שאין ממנה דרך חזרה. כל כך מצער, כל כך מיותר, כל כך לא מוצדק, כל כך לא הגיוני וכל כך עצוב.
    עלם חמודות. חבל, חבל…
    יהי זכרו ברוך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.